פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
10399/04 - ח'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העותרים:
1. אדוארד
קופצ'נסקי בן אבדקול
2. יארדסוב דלטקזי בן אבדקול
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים, מינהל האוכלוסין
עתירה למתן צו על-תנאי
בקשה מטעם העותרים למתן החלטה מיום 26.7.05
בשם העותרים: עו"ד לורה
מקסיק
בשם המשיב: עו"ד דנה
מנחה
החלטה
בפני בקשה למתן החלטה בשל היעדר תגובה מטעם המשיב. העתירה נושא הבקשה הובאה בפני בית-משפט זה ביום 16.11.04, ועניינה בזכאותם הנטענת של העותרים לקבלת אזרחות מכוח שבות. המשיב התבקש להשיב על הנטען בעתירה תוך 21 ימים, וזאת ביום 18.11.04. ביום 12.12.04, ולאחר שהמועד להגשת התגובה חלף, הודיענו המשיב כי טרם נתקבלו עמדות הגורמים הרלוונטיים הדרושות לו לצורך גיבוש עמדתו, וכי נדרשים לו, מטעם זה, שלושים ימים נוספים לצורך הגשת תגובתו. המועד הוארך כמבוקש.
ביום 24.2.05, ובאיחור ניכר, פנה המשיב בשנית בבקשה להארכת מועד בת שלושים ימים. אף זו הפעם, נטען, טרם נתקבלו עמדות הגורמים הרלוונטיים הדרושים למשיב לצורך גיבוש עמדתו. המועד הוארך כמבוקש. ביום 19.5.05, ושוב באיחור ניכר, פנה המשיב פעם נוספת בבקשה להארכת מועד, וקיבל את מבוקשו. ביום 20.6.05 פנה המשיב, ברביעית, בבקשה להארכת מועד. זו הפעם התבקש בית המשפט להאריך את מועד הגשת התשובה בשלושה חודשים נוספים. הבקשה נדחתה, ונקבע כי על המשיב לגבש את עמדתו ולהגיש את תגובתו לבית-משפט זה תוך 20 ימים. כך, כשמונה חודשים תמימים חלפו למן המועד בו הובאה העתירה שבכותרת בפני בית-משפט זה, ותגובה לה - אין.
דרך זו שנטל לעצמו המשיב חירות להלך בה אינה מקובלת עלי. היא אינה מתיישבת עם מעמדו כרשות ציבורית, ועם העובדה שהוא משמש, בכל אשר הוא עושה, כנאמן הציבור; אין בה משום ביטוי לעקרון השירות, המחייב את המשיב לנַהֵג את אורחותיו ביעילות ובמהירות הנדרשים; היא אינה עולה קנה אחד עם חובתו המוגברת של המשיב לנהוג על-פי הדין, חובה הנמצאת מופרת כתוצאה מאי-כיבודן של החלטות שיפוטיות; היא אינה מבטאת את הרגישות ושימת הלב המיוחדות הנדרשות בעת טיפול בעניינים הכרוכים בקבלת מעמד בישראל, דוגמת עניינם של העותרים (ראו בג"ץ 394/99 מקסימוב נ' משרד הפנים , פ"ד נח(1) 919, 934).
העולה מן האמור הוא, כי המשיב אינו רשאי לנהוג בעותרים – כמוהם ככל פונה אחר – באופן בו הוא נוהג; המשיב אינו רשאי להותיר את עניינם תלוי ועומד בלא מענה ענייני, אגב התעלמות מהחלטות שיפוטיות; המשיב אינו רשאי להתיש את העותרים ללא תוחלת, לגרום להם להוצאות מיותרות ולעכב, אגב כך, את בירורו המהותי של עניינם. ואם נשתכחו מן המשיב טיבן של חובות בהן הוא חב, כי אז מחובתו של בית המשפט לשוב ולשננן באוזניו.
הדברים – ודברים ידועים הם – נאמרים על-מנת להבהיר כי בעתיד לבוא, ייתכן שבית-משפט זה ייאלץ להסיק מקושי כה רב להשיב במועד סביר את המסקנה המתבקשת - היא היעדר יכולת ממשית להציג מענה ענייני - על כל המשמעויות הנובעות מכך. בכפוף לדברים אלו, תיקבע העתירה לדיון בפני הרכב בראשית חודש ספטמבר 2005.
העתקים מהחלטה זו יועברו לפרקליט המדינה ולממונה על מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה.
ניתנה היום, כ"ז
בתמוז תשס"ה (3.8.2005).
ש ו פ ט