בג"ץ 1041/99 עוז קדמון נ. הרשות המוסמכת עפ"י חוק כלי היריה

העותר עתר לבית המשפט נגד החלטת המשיבים לבטל את רשיונו לשאת נשק. בעתירה נטען כי הוא מחזיק ברשיון באקדח הדרוש לו לשם הגנה עצמית, בהתחשב במקום מגוריו ביישוב כפר דרום. כן טען כי אין לו הרשעות פליליות ואין הצדקה עניינית לשלול את הרשיון שהיה לו קודם לכן.

בתגובה מקדמית שהגישו, ביקשו המשיבים לבחון פעם נוספת את עמדתם, והודיעו על הסכמתם כי בעת הבחינה הנוספת ימשיך העותר לשאת את אקדחו. בתגובה משלימה הודיעו המשיבים על ביטול ההחלטה, וחידוש רשיונו של העותר.

נוכח הודעת הצדדים נמחקת העתירה.

אשר להוצאות: מחד גיסא, העותר נדרש לעתור לבית המשפט, לאחר שמיצה את הדרכים החלופיות להשיג על החלטה זו. רק בעקבות הגשת העתירה התקבלו טענותיו, ולפיכך זכאי העותר לשיפוי הוצאותיו.

מאידך גיסא, אני מביאה בחשבון את העובדה שהמשיבים הודיעו על ביטול החלטתם זמן קצר לאחר הגשת העתירה (מספר שבועות בלבד), ואף הודיעו על הסכמתם לכך שהעותר יחזיק באקדחו בתקופת הביניים, ובכך ייתרו את הצורך בהוצאת צו על תנאי.

נוכח כל האמור, אני מחייבת את המשיבים לשאת בהוצאות העותר בסך 7,000 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום המצאת פסק הדין למשיבים עד תשלומו בפועל.

כיוון שהמשיבים שלושתם הם בגדר אישיות משפטית אחת, איני רואה צורך לקבוע מי מביניהם יישא בהוצאות אלו. עם זאת, מן העובדות העולות מכתבי הטענות נראה, כי המשיבה 3 היא הכח המניע שמאחורי ההחלטה, ולפיכך ראוי כי היא שתישא בהוצאות.