בג"ץ 10428/04 ראש עיריית בית שאן נ. שר הפנים

השופט א' א' לוי:

1.העותר הוא ראש עיריית בית שאן, שבה מועצת העירייה היא מה שנהוג לכנות "מועצה לעומתית" – מועצה שמרבית חבריה נמנים עם שורות המתנגדים לראש העירייה. בתאריך 18.8.2004 הורה שר הפנים (להלן גם: השר), מתוקף סמכותו שלפי סעיף 206 לפקודת העיריות, לפזר את המועצה לאחר שזו סירבה לאשר את תקציב העירייה.

2.אלא שבפועל, קיימת מחלוקת אם המועצה אכן פוזרה. מחד, כנטען בעתירה, הודיע שר הפנים בתאריך 14.9.2004 על התלית כל החלטותיו באשר להפסקת כהונתם של חברי מועצות מקומיות ואזוריות, וזאת בעקבות צו על-תנאי שניתן בעתירה אחרת שעודה תלויה ועומדת בפני בית-משפט זה (בג"ץ 7598/04). אך מנגד טוען העותר כי החלטת ההתליה אינה תקפה לגבי חברי המועצה של עיריית בית-שאן, שכן הללו לא ערערו כלל על החלטת השר לפזרם, וממילא אין לשר סמכות לחזור בו מהחלטתו ולהשיב את הגלגל לאחור.

3.כך או כך, השר נענה לבקשתם של חברי המועצה, חרף התנגדות העותר, והורה על כינוס ישיבה שלא מן המניין של מועצת העירייה, היום – ה-17.11.04, בשעות הערב. בישיבה זו, שעל הכוונה לכנסה נודע לעותר כבר בתאריך 15.11.04, אמורה המועצה לדון בעניינים פרסונאליים שונים, לרבות בהצעה לפטר את מנכ"ל העירייה ואת יועצתו של ראש העירייה, ולהפסיק את ההתקשרות עם היועץ המשפטי החיצוני לעירייה. עם זאת, מבהיר העותר כי אין המועצה אמורה לקבל בישיבתה זו החלטות אופרטיביות, אלא אך לקיים דיון.

4.העותר, שכאמור סבור כי כהונתם של חברי המועצה פקעה זה-מכבר, מבקש כי בית-משפט זה יצווה על ביטול ההחלטה לכנס את המועצה לישיבה המתוכננת, ולחלופין, יורה כי מסדר היום של המועצה בישיבתה זו יימחק הסעיף העוסק בפיטורים, שלדעת העותר אין הם נושא המסור לסמכותה של מועצת העירייה.

5.דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, העותר ידע מבעוד מועד על הכוונה לכנס היום את הישיבה האמורה, וחרף זאת התמהמה בהגשת עתירתו עד לרגע האחרון ממש. יתר על כן, נראה כי תכליתה האמיתית של העתירה היא להשיג כנגד כשירותה של מועצת עיריית בית-שאן להוסיף ולכהן בתפקידה. סוגיה זו על העותר להעלות, ככל שהוא רואה עילה לכך, בגדר האכסניה המתאימה ושלא אגב עתירה אשר מטרתה ביטול ישיבה אשר נקבעה להיום.

העתירה נדחית.