פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
10441/08 - ג'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
העותר:
נימר שעבאן
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. ועדת השחרורים במקום מושבה בבתי הסוהר אשל
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
לפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעם העותר. עניינה של העתירה (מיום 10.12.08) בבקשת העותר לשחררו ממאסר אשר נגזר עליו ביום 7.12.08. מאסר זה נגזר על העותר עקב החלטת ועדת השחרורים לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: חוק שחרור על תנאי) מיום 18.9.08, לבטל את השחרור על תנאי שניתן לו, ולחייבו לבצע את יתרת מאסרו המקורית במלואה (להלן: ההחלטה). זאת, נוכח אי התייצבותו של העותר לדיון מעקב שנקבע בעניינו בוועדת השחרורים. ביום 11.12.08 התקיים דיון בעניינו של העותר בבית משפט זה (לפני כב' השופטים א' לוי, ע' ארבל וח' מלצר), בעקבותיו הורה בית המשפט על שחרור העותר, תוך שהבהיר לו כי עליו להתייצב לפני ועדת השחרורים במועד שנקבע. נותר עניין ההוצאות.
2.
לאחר עיון בחומר שלפני, מסקנתי היא כי יש לקבל הבקשה לפסיקת ההוצאות. אין חולק כי הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד וכי נוכח התוצאה – שחרור העותר לאלתר – היתה העתירה מוצדקת. לב הקושי שבבקשה שלפני הינו בטענת המשיבים לפיה עמד לעותר סעד חלופי בדמות פניה לבית המשפט המחוזי, ומשלא עשה כן – אין מקום לפסיקת הוצאות. אין בידי לקבל טענה זו בנסיבות המקרה. אכן, יש וקיומו של סעד חלופי יוביל לשמיטת הבסיס תחת חיוב בהוצאות (וראו למשל החלטתי בבג"ץ 5481/07 הנזכר בתגובת המשיבים). עם זאת, טענת סף בדבר קיומו של סעד חלופי היא טענה שבשיקול דעת בית המשפט, ומשמצא בית המשפט מקום לדון בהליך ולהכריע בו לגופו – כפי שאירע במקרה זה, תוך מתן סעד בפסק-דין – לא מצאתי כי יכולה טענת הסף לדלג על פני ההליך כולו ולהופיע בזו הפעם כמחסום בפני פסיקת הוצאות בסיומו.
3.
הבקשה לפסיקת הוצאות מתקבלת אפוא. בשים לב לסיום המהיר והפשוט של ההליך ואי מורכבותו; כמו גם לצורך שהיה בקיום דיון בנדון; ישאו המשיבים בשכר טרחת עורך-דין של העותר בסך של 5,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, י"ט באדר
תשס"ט (15.3.2009).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם