בג"ץ 1047/19 עיריית טייבה נ. שרת המשפטים

1.

העתירות שבפנינו כוונו כלפי היבטים שונים הנוגעים ליישומן של תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תכנון ובנייה), התשע"ח-2018 שהותקנו בעקבות חקיקתו של תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017) הידוע גם כ"חוק קמיניץ". בהתחשב בגלגולים הדיוניים הקודמים של העתירות די יהיה אם נאמר בשלב זה כי ביום 25.11.2019 הוצא בעתירות צו על-תנאי שתחם את מסגרת הדיון רק לתקופת התארגנות בעקבות כניסתן לתוקף של התקנות האמורות – כך שזו תעמוד על שנתיים ממועד פרסומן (המסתיימת בחודש יוני 2020), להבדיל מששה חודשים בלבד, כפי שנקבע תחילה (בהרכב הנשיאה א' חיות והשופטים ע' פוגלמן ו- ג' קרא ).

2.

בהתאם לכך ביום 26.4.2021 התקיים דיון בהתנגדות למתן צו על-תנאי (בהרכב שכלל את הנשיאה א' חיות , ושניים מחברי ההרכב הנוכחי – השופטים ד' ברק-ארז ו- י' אלרון ).

3.

בהתחשב במועד הדיון – שהתקיים לאחר שכבר חלפו שנתיים ממועד פרסום התקנות, ובשים לב לקשיים שונים שהתעוררו בעקבות מגפת הקורונה – הוצעה למדינה האפשרות לחזור ולבחון את העתירות, במישור המעשי והאנושי, כך שבפועל יבוטלו קנסות שהושתו מכוחן לפני שחלפו שנתיים ממועד פרסומן של התקנות (דהיינו עד לסוף חודש יוני 2020). ההצעה הועלתה אך בעניינם של מי שהוטלו עליהם קנסות, אשר ניתנים לאכיפה באופן מיידי, ולא ביחס למי שהגישו בקשה להישפט (וממילא לא ניתן לגבות מהם את הקנס כל עוד משפטם מתנהל). כמו כן, הוצגו בדיון הערכות לגבי היקף הקנסות שיבוטלו ככל שההצעה תתקבל.

4.

במעמד הדיון הביעה המדינה נכונות עקרונית לבחון את המתווה וביקשה להגיש הודעת עדכון לאחר התייעצות עם הגורמים המוסמכים.

5.

ביום 10.6.2021 הגישה המדינה הודעה מעדכנת שבה ציינה כי הצעת בית המשפט נבחנה על-ידי הגורמים המוסמכים וכי המדינה מקבלת את המתווה שהוצע על-ידי בית המשפט, במסגרתו יחידת האכיפה תאתר את כלל הנקנסים שחלים לגביהם התנאים הבאים:

א.

הוטל עליהם קנס לפני סוף חודש יוני 2020 מכוח התקנות.

ב.

הם לא הגישו בקשה להישפט.

ג.

הם הסירו את העבירה בגינה ניתן להם הקנס לא יאוחר מיום 1.4.2021.

ד.

הם לא שילמו את הקנס שהוטל עליהם וזה הועבר לטיפולו של המרכז לגביית קנסות (לרבות מי שבקשתו לביטול קנס נדחתה).

6.

ביום 1.7.2021 המדינה הוסיפה ועדכנה כי משמעות המתווה המוצע היא ביטול קנסות בהיקף של כ-4.8 מיליון שקלים. כן הבהירה המדינה כי היקף הקנסות שיבוטלו נופל מההערכות שנמסרו במעמד הדיון והתבססו על נתונים שכללו קנסות שהוטלו עד לסוף חודש דצמבר 2020.

7.

ביום 29.7.2021 הגישו העותרים את תגובתם להודעת המדינה. לטענתם, אין במתווה המוצע כדי להניח את הדעת בהתחשב בהיקף המצומצם יחסית של הקנסות שיבוטלו במסגרתו. לגישתם של העותרים היה מקום לכך שהמדינה תסכים למצער לביטול הקנסות שהוטלו עד סוף חודש דצמבר 2020, וכן תכלול בקנסות שיבוטלו גם כאלה שהוגשה בגינם בקשה להישפט.

8.

על מנת לוודא שכלל ההיבטים המשפטיים והמעשיים זכו לבירור נקבע דיון המשך בעתירה שהתקיים ביום 25.10.2021 (בהרכב הנוכחי). בדיון חזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם בכל הנוגע למתווה שפורט בהודעת העדכון מטעם המדינה.

9.

לאחר ששקלנו את כלל הטענות וכעולה מן המתואר עד כה – אנו סבורים כי בשלב הנוכחי העתירות התייתרו, ויש להסתפק בהודעה שנתנה המדינה ביחס לקנסות שיבוטלו.

10.

לא ראינו דרך ליתן לעותרים את שתי ה"הרחבות" שביקשו מעבר לאמור בהודעת המדינה. הארכה נוספת של תקופת ההיערכות על דרך של ביטול קנסות שהוטלו לאחר חודש יוני 2020 חורגת מגדרו של הצו על-תנאי שהוצא בעתירות. מן המפורסמות הוא שבית משפט זה אינו יכול לתת סעד אופרטיבי החורג מגדרו של הצו על-תנאי. בנסיבות העניין, הצו על-תנאי שהוצא נסב על תקופת היערכות בת שנתיים מעת פרסום התקנות, והמתווה המפורט בהודעת המדינה נותנת לכך מענה. שינוי נוסף מהסוג המבוקש על-ידי העותרים חורג מן הזירה השיפוטית. כמו כן, ביטול קנסות שהוגשה בגינם בקשה להישפט מהווה התערבות בהליך השיפוטי. נוסיף ונבהיר כי ממילא הגשתה של בקשה להישפט "משהה" את גביית הקנסות.

11.

סוף דבר: העתירה נדחית בהתחשב בכך שמיצתה עצמה, בכפוף לביטול הקנסות בהתאם למתווה המפורט בהודעה המעדכנת מטעם המדינה. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות.