פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
10521/05 - ג'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
העותרים:
1. רימה זידאת
2. ח'אלד זידאת
3. מחמד זידאת
4. מחמוד זידאת
5. מאלק זידאת
6. עאישה זידאת
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
בקשה להחזר אגרה ולפסיקת הוצאות
החלטה
לפני בקשה להשבת אגרה ולפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת.
1.בהמשך להחלטתי מיום 21.2.06, האגרה תושב בניכוי הסכום הקבוע בפריט 8 (א) לתוספת הראשונה לתקנות בתי משפט (אגרות) תשמ"ח – 1987.
2.אשר לפסיקת הוצאות. עניינה של העתירה בבקשת העותרים לשדרוג מעמד העותר 2 ( להלן: העותר ) לתושב ארעי ולקבלת תעודת זהות זמנית. לטענת ב"כ העותר, בשנת 1996 הוגשה בקשה לאיחוד משפחות בעניינו של העותר. רק ביום 20.9.01 אישר המשיב את הבקשה. לפי הנטען, בניגוד לנוהל המדורג בהליכי איחוד משפחות כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, הונפק למשיב "הארכת מת"ק" ולא תעודת זהות זמנית. בהמשך קיבל העותר הארכות מת"ק נוספות כאשר האחרונה ביניהן הייתה ביום 27.2.05, למשך 11 חודשים, עד ליום 12.1.06. ב"כ העותרים פנתה ביום 16.10.05 ללשכת המשיב, למנהל האוכלוסין במזרח ירושלים ולמחלקת הבג"צים בבקשה לשדרוג מעמד העותר לתושב ארעי ולהעניק לו תעודת זהות זמנית. משלא נענו פניותיה, הוגשה העתירה שבכותרת ביום 10.11.05 . ביום 13.11.05 קיבלה באת כוח העותרים את תשובת המשיב לפיה נוכח החלטת הממשלה מיום 12.5.02 לא ניתן לשדרג את מעמדו של העותר. העותרים פנו למשיב בבקשה לתאם להם מועד להגשת בקשה להארכת רשיון לשהיית העותר, אולם נאמר להם כי המשיב ממתין לעמדת גורמים נוספים. ביום 9.2.06 הגישו העותרים לבית המשפט הודעה ובקשה להורות למשיב לזמנם לעניין זה. בו ביום זומנו העותרים למשיב. המועד לפגישה נקבע ליום 19.2.06 ובאותו יום שודרג מעמדו של העותר לתושב ארעי והוא קיבל תעודת זהות זמנית.
3.לטעת ב"כ העותרים, רק בעקבות הפנייה לבג"ץ קיבל העותר את מבוקשו, ולפיכך יש לחייב את המשיב בהוצאות העתירה. בתגובתו לבקשה, הותיר המשיב את ההחלטה לשקול דעת בית המשפט, זאת בשים לב לדרך סיום ההליך, משך הזמן הקצר של ההליך ואי קיום דיון בו.
4.בתגובת המשיב לא הובהרו לאשורם הטעמים בגינם הוענק לעותר הארכות מת"ק ולא שודרג מעמדו כפי שהתבקש על ידו עובר להגשת העתירה, ומדוע לאחר הגשתה שונתה עמדת המשיב וניתן לעותר מבוקשו. בהעדר הבהרות בעניין זה מטעם המשיב, יש לקבל את טענת ב"כ העותרים כי מבוקשם ניתן להם רק לאחר שהוגשה העתירה שבכותרת, ולכל הפחות שהגשת העתירה האיצה את קבלת הסעד המבוקש. לפיכך דין הבקשה לפסיקת הוצאות להתקבל. אשר לגובה ההוצאות, אכן, בהסתכלות כוללת, ההליך לשדרוג מעמד העותר בישראל לקח זמן רב. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהמשיב העניק לעותר רישיון שהייה במהלך כל התקופה הרלבנטית וכן בשים לב לדרך סיום ההליך ואי קיום דיון בו, יחויב המשיב לשאת בהוצאות המערערים בסך כולל של 8,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.
ניתנה היום, כ"ה ניסן תשס"ו (23.4.2006).
שושנה
ליבוביץ
רשמת