בג"ץ 10529/05 יאיר גולן נ. מדינת ישראל - משרד התעשיה והמסחר

1.עניינה של העתירה בפנינו הינו בקשת העותרים 1-2 כי יינתנו לעותרת 2 רישיונות לייבוא גזים מסוג R12 , R22 ו- R409A , בכפוף לעמידתם בדרישות החוק. העותרים טוענים כי סירובה של המשיבה להעניק לעותרת 2 רישיונות יבוא כאמור, עולה כדי פגיעה בחופש העיסוק של העותרים. כמו כן טוענים העותרים להפליה בהקצאת רישיונות היבוא בין יבואנים חדשים ליבואנים ותיקים בתחום. לבסוף מבקשים העותרים לפרט בפניהם את הקריטריונים המלאים למתן רישיונות לייבוא גזים למדינת ישראל.

2.לאחר עיון בעתירה ובנספחיה ובתגובת המדינה באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. עיקרה של העתירה הינו בבקשת העותרים כי יוענקו להם רישיונות ייבוא כאמור. בתאריך 20.6.05 הגישה העותרת בקשה לקבל רישיון לייבוא גזים השייכים לקבוצת הגזים אשר יש צורך בקבלת רישיון על מנת לייבאם, אולם אינם כפופים למכסות. ביום 22.6.05 וביום 3.7.05 פנו העותר ובא כוחו, בהתאמה, במכתבים למשיבה באותו עניין. ביום 10.7.05 נענו העותרים על-ידי משרד התעשייה והמסחר כי אושרו להם רישיונות ייבוא עבור שני סוגי גזים, אך בקשתם באשר לסוג גז שלישי- R409 - נדחתה, בנימוק שמדובר ביבוא מסין. ביום 11.7.05 הגישו העותרים בקשה חדשה למתן היתר לייבוא גז R409 וכן גז R22 מהודו. ביום 24.7.05 דחתה המשיבה בקשה זו מנימוקים שונים, שעניינם הטלת ספק באמינותם של העותרים לאור מעשיהם בעבר, כטענת המשיבה. להשלמת התמונה יצוין כי עתירה זו שבפנינו הוגשה ביום 10.11.05.

3.המשיבה בתגובתה הבהירה כי חלוקת הרישיונות בהן עוסקת העתירה נעשית על בסיס שנתי. לפיכך צודקת המשיבה בטענתה כי העתירה ברובה המכריע הפכה בשלב זה לתיאורטית, שכן שנת 2005 חלפה לה זה מכבר. הכלל, כידוע, הוא כי אין בית משפט זה דן בעתירה, אף אם היתה אקטואלית, משעה שנעשתה תיאורטית, למעט חריגים שאינם חלים בענייננו (ראו בג"ץ 2727/05 עירית באר שבע נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, ניתן ביום 27.7.05). יצוין כי אף טענת האפליה בין יבואנים חדשים לותיקים אותה מעלים העותרים, מתייחסת למדיניות בשנת 2005, ולכן אין מקום לדון בה בהיותה תיאורטית. בכל האמור במתן רישיונות ייבוא עבור שנת 2006, ציינה המשיבה כי לא הוגשה לה עד מתן התגובה כל בקשה בעניין זה. המשיבה מציינת כי אם וכאשר תוגש בקשה זו היא תקיים לעותרים שימוע בו תידונה טענותיה של המשיבה במכתבה מיום 24.7.05 ותישמענה תשובותיהם של העותרים.

אשר על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.