פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
10530/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותרים:
1. חיים אונגר
2. שרה אונגר
3. שיר משכנות וותיקים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רשם העמותות
2. הליגה למניעת מחלות ריאה תל אביב
3. שר הבריאות
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"ח בטבת התשס"ח
(27.12.07)
בשם העותרים:
עו"ד אליעד שרגא; עו"ד הילה וייצמן
בשם המשיבים 1 ו-3:
עו"ד יובל רויטמן
בשם המשיבה 2:
עו"ד עזגד שטרן; עו"ד אסף רנצלר;
עו"ד גיא ורטהים
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
1.
בגדרי העתירה שלפנינו מתבקש סעד שיורה למשיב 1 (רשם העמותות) להפעיל את סמכותו לפי סעיף 50 לחוק העמותות, התש"ם – 1980 (להלן: חוק העמותות) ולהגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לפירוק המשיבה 2 – עמותת הליגה למניעת מחלות ריאה, תל אביב (להלן: העמותה); זאת נוכח ליקויים מהותיים ואי סדרים חמורים בפעילותה. כן מתבקש רשם העמותות לנקוט בפעולות נוספות נגד העמותה, ובכלל זה, למנות לעמותה מנהל מיוחד וחשב מלווה; למנות חוקר לבחינת פעולות העמותה; לשלול הטבות כספיות שונות מן העמותה; לפנות למשיב 3 (שר הבריאות) בדרישה שינקוט צעדים שונים נגד העמותה; ולפנות לרשויות אכיפת החוק בדרישה לפתיחה בחקירה פלילית נגד מנהלי העמותה ומי מחבריה.
המשיבים 1 – 3 מבקשים את דחיית העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לענינים מינהליים.
2.
סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000 קובע את סמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים לדון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה". פרט 6 לתוספת הראשונה כולל "החלטה של רשות לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, למעט לפי פרק ז' לחוק האמור" (נוסח זה של פרט 6 לתוספת נקבע בגדרי חוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 15), התשס"ה – 2005, ס"ח 739 – להלן: החוק המתקן). ככלל, מוסמך אפוא בית המשפט לענינים מינהליים לדון בעתירות נגד החלטות רשם העמותות.
במקרה שלפנינו, הסעד העיקרי המבוקש בעתירה מתייחס להחלטת רשם העמותות בעניין הגשת בקשה לפירוק עמותה, לפי סמכותו שבסעיף 50 לחוק העמותות, המצוי בפרק ז' לחוק. מטעם זה טוענים העותרים כי העתירה אינה נתונה לסמכותו העניינית של בית המשפט לענינים מינהליים. טענה זו אינה מקובלת עלינו. מצאנו ממש בעמדת המדינה, כי החרגת פרק ז' לחוק העמותות מסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים מתייחסת להליכי הפירוק גופם, המתנהלים בבית המשפט המחוזי כעניין אזרחי (וראו דברי ההסבר להצעת חוק בתי המשפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 8), התשס"ד – 2004, ה"ח (ממשלה) 298, 300). אין היא מתייחסת להפעלת שיקול דעתו המנהלי של רשם העמותות, באם להגיש בקשה לפירוק עמותה, לפי סמכותו שבחוק העמותות (עניין אשר עובר לכניסתו של החוק המתקן לתוקפו, היה נדון בבית משפט זה – ראו: בג"צ 6222/04 משיאן נ' רשם העמותות (לא פורסם, 15.6.05); בג"צ 1398/04 בן חורין נ' רשמת העמותות
(לא פורסם, 19.1.06)) . באופן דומה, נפסק בעבר כי שאלת הפעלת סמכויות אכיפה לפי חוק התכנון והבניה תיבחן בבית המשפט לעניינים מינהליים, הגם שהליכי האכיפה עצמם (המוסדרים בפרק י' לחוק התכנון והבניה) הוחרגו מסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים (בג"צ 8071/07 יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נז(1) 121, 132 – 133 (2002)).
3.
אשר על כן, נוכח קיומו של סעד חלופי, דין העתירה להידחות על הסף. נוכח הצו הארעי שניתן בגדרי ההליך בה"פ 1305/07, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, למותר הוא להיזקק לבקשת העותרים להאריך את תקפו של הצו הארעי שניתן בבית משפט זה לפרק זמן נוסף של שבעה ימים. צו אחרון זה, פוקע אפוא עם דחיית העתירה.
בנסיבות העניין אין אנו עושים צו להוצאות.
ניתן היום, י"ח טבת, התשס"ח (27.12.07).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש
ו פ ט