בג"ץ 10571/02 מועצת תנועות הנוער נ. ממשלת ישראל

העותרת הגישה עתירה בגדרה התבקש בית המשפט להורות על דחיית מפקד תנועות הנוער לשנת 03', וזאת כל עוד לא ישונו המבחנים לצורך קביעת גודלן היחסי של תנועות הנוער.

העותרת חזרה בה מן העתירה לאחר שהמדען הראשי במשרד החינוך הודיע ביום 10.4.03 למזכ"ל העותרת, כי כל תנועת נוער תוכל לערער על המתודולוגיה ועל הפעולות שננקטו במסגרת בדיקת גודלן היחסי של תנועות הנוער.

בעקבות דברים אלה הגישה המשיבה 4, שבתחילה לא צורפה לבקשה, דרישה לתשלום הוצאות. המשיבה 4 ציינה כי העותרת פעלה שלא כראוי כאשר נמנעה מלצרף את המשיבה 4 לעתירה, על אף שהעתירה כללה טענות המופנות גם כלפיה. כן טענה המשיבה 4 כי היכולת לערער על ההחלטות היתה קיימת עוד קודם לתגובת המדען הראשי של משרד החינוך.

העותרת מסכימה כי אי צירופה של המשיבה 4 להליך היה בבחינת טעות. לעומת זאת, היא טוענת כי מסלול הערעור עליו הודיע המדען הראשי היה משום חידוש – תוצר ישיר של הגשת העתירה.

בנסיבות העניין, אין לי אפשרות לקבוע כי מסלול הערעור היה בבחינת ברור מאליו עוד קודם להגשת העתירה, ועיון בתגובת המשיבה 4 לעתירה מלמד שלא נטען כי קיים מסלול כזה.

בנסיבות אלה, אין מקום לחייב את העותרת בהוצאות, ואין מקום לחייבה בהוצאות גם בשל אי צירוף המשיבה 4, מאחר שמחדל זה הוסר והוא כשלעצמו לא גרם להוצאות נוספות.