בג"ץ 1060/08 משה מלכה נ. ראש אגף השיקום של נכי צה''ל מר רוני מורנו

השופט א' א' לוי:

העותר, נכה צה"ל, הניח בפנינו עתירה אותה ניסח בעצמו, ואליה צורפו נספחים רבים.

העותר מלין קשות על דרך הטיפול בעניינו, הואיל והוא סבור כי פציעתו חייבה קביעתו של אחוז נכות גבוה מזה שניתן לו, ומשהדבר לא נעשה נמנעו ממנו הטבות כספיות להן היה זכאי. אולם, לסופו של יום, ולבקשתנו, מיקד העותר את טענותיו לעניין אחד, והוא סירובם של המשיבים להמליץ בפני בנק אוצר החייל להעניק לו הלוואה בסכום של 200 אלף ש"ח, לכיסוי חובות שצבר עקב מצבו ומגבלותיו.

בתשובתם, טענו המשיבים, כי העותר מיצה את זכויותיו לקבלת סיוע לכיסוי חובות מאגף השיקום, הואיל והסיוע שניתן לו עד כה היה גדול וחריג, וניתן לפנים משורת הדין. המשיבים הוסיפו וטענו, כי העותר כלל לא פנה אליהם בבקשה נוספת לסיוע בדרך של הלוואה, וככל שבקשה זו תוגש היא תידון לגופה.

לדאבוננו, אין בידנו להושיט סעד לעותר מעבר לזה שהוצע על ידי המשיבים, היינו, שהוא יגיש בקשה חדשה למתן הלוואה, והיא תידון על פי הנוהל והכללים המנחים את אגף השיקום ביחס לכלל נכי צה"ל. במהלך הדיון הביע מנהל האגף את הסכמתו לפגוש את העותר ולשוחח עמו על השגותיו, והואיל ואנו סמוכים ובטוחים כי שיחה זו תתקיים בלב פתוח ונפש חפצה, נדמה כי זה המרב שניתן לעשות למען העותר בנסיבות הנוכחיות.

בכפוף לאמור, העתירה נדחית.

אין צו להוצאות.