בג"ץ 10642/06 זמורוד עבאס נ. שר הפנים

השופט א' גרוניס:

1.

העותרת 1, אזרחית ישראלית, נישאה בשנת 1997 לעותר 2 (להלן – העותר), אזרח סורי. נישואי הזוג נערכו בירדן. ביום 9.1.01 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות. משלא נתקבלה תשובה לבקשתם, פנו העותרים לבית משפט זה (בג"ץ 3991/01 זמורוד עבאס נ' שר הפנים (לא פורסם)). במסגרת העתירה ביקשו העותרים לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות, כמו גם לאשר את כניסתו של העותר לתחומי מדינת ישראל. ביום 13.4.03 הודיעו המשיבים בבג"ץ 3991/01, הם גם המשיבים בעתירה שלפנינו, כי תוענק לעותר אשרת שהייה ועבודה בישראל מסוג ב/1, אשר תתחדש מעת לעת. לנוכח הודעה זו חזרו בהם העותרים מן העתירה והיא נמחקה ביום 27.4.03. העותר נכנס לישראל בשנת 2003. בעתירה שלפנינו טוענים העותרים כי עד היום לא ניתנה כל החלטה בבקשתם לאיחוד משפחות. זאת ועוד, בניגוד להודעת המשיבים מיום 13.4.03, הונפקה לעותר אשרה מסוג ב/2, אשר אינה מאפשרת עבודה בישראל. לפיכך מבקשים העותרים כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות וכי לעותר תינתן אשרת תושב.

2.

עמדת המשיבים היא כי מטעמים ביטחוניים אין מקום לאשר בשלב זה את הבקשה לאיחוד משפחות. זאת, לנוכח העובדה כי העותר הינו אזרח סורי, אשר הוא ובני משפחתו שירתו בצבא הסורי. לשיטתם, עניינו של העותר צריך לעמוד במבחן הזמן. רק בחלוף תקופה משמעותית של שהייה בישראל ניתן יהיה להעריך את הסיכון הביטחוני הכרוך במתן אזרחות לעותר. כאמור, העותר נכנס לישראל במהלך שנת 2003. לאור זאת, מציינים המשיבים כי בקשת העותר לאיחוד משפחות תיבחן פעם נוספת בעוד שנה, אשר במהלכה תיעשה הערכה מחודשת של גורמי הביטחון בעניינו. עוד עולה מן התשובה כי לאחר הגשת העתירה הונפקה לעותר אשרת שהייה מסוג ב/1, המאפשרת עבודה בישראל.

3.

דין העתירה להידחות. לא מצאנו כי נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת של המשיבים המצדיק את התערבותנו. העותר מתגורר עם אשתו וילדיו בישראל, ומשניתנה לו אשרת שהייה המאפשרת עבודה הרי שמבחינה מעשית הפגיעה בו, אם בכלל, הינה מזערית. כאמור, עמדתם של המשיבים הינה כי בקשת איחוד המשפחות תיבחן שוב בעוד שנה. מובן כי לעותר שמורה הזכות לעתור פעם נוספת לבית משפט זה, בהתאם להתפתחויות, היה ותהא בידו עילה לעשות כן.

העתירה נדחית, איפוא. אין צו להוצאות.