בג"ץ 10644/02 יאסין מחמד קאסם קפארנה נ. היועץ המשפטי-חבל עזה

השופט א' מצא:

העותר הנו אזרח מצרי, אשר נכנס לתחומי הרשות הפלסטינית ביום 30.9.95 מכוח רישיון ביקור זמני שהוענק לו. תוקף הרישיון פג ביום 29.2.96 ומאז שהה העותר בתחומי הרשות שלא כחוק. לטענתו, הגיש העותר לרשות הפלסטינית בקשה לאיחוד משפחות לפני מספר שנים, אך טרם ניתנה החלטה בבקשתו. העותר נעצר (ביום 11.9.02) בשטחי הרשות על-ידי כוחות הביטחון הישראליים. ביום 17.9.02 הוצא נגדו צו גירוש מהאזור, ומאז הוא מוחזק במעצר בשטח ישראל. בעתירתו מבקש העותר לאסור על המשיב לגרשו למצרים, ולאפשר לו להמשיך לשהות בתחומי הרשות הפלסטינית. ביום 16.12.02 הוריתי על מתן צו ביניים ארעי המונע את גירושו של העותר למצרים, וביקשתי את תגובת המשיב לעתירה בכתב.

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה ובתגובת המשיב הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. על-פי סעיף 28(11) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים עם הרשות הפלסטינית (כתבי אמנה, 1071, כרך 33, בע' 215) הסמכות להעניק מעמד של תושבות קבע בשטחי הרשות הפלסטינית נתונה לרשות, וזאת בכפוף לקבלת אישור מוקדם ממדינת ישראל. מהעתירה עולה, כי הרשות הפלסטינית טרם גיבשה את עמדתה ביחס לבקשה לאיחוד משפחות שהגיש העותר. ממילא – וכך גם עולה מתגובת המשיב – טרם העבירה הרשות את הבקשה האמורה לאישור ישראל. כל עוד אין הבקשה מועברת לישראל, אין המשיב יכול לסייע בידי העותר לקבל את מבוקשו, ואין הוא מהווה בעל דברו. בנסיבות אלה, אין יסוד להתערבותנו בהחלטת המשיב להרחיק את העותר למצרים, שהיא מדינת אזרחותו.

העתירה נדחית. כפועל יוצא מכך מתבטל צו הביניים הארעי שניתן בגדרה.