בג"ץ 10687/06 אוקסנה מוסייב נ. משרד הפנים

1.

בעתירה מלינים העותרים על כך שלא מוענקת להם אזרחות ישראלית.

2.

העותרת 1 (להלן - העותרת) נשואה לאזרח ישראלי שעלה לארץ בשנת 1996. העותר 2 (להלן - העותר) הינו בנה של העותרת מנישואים קודמים. הבעל הגיש בקשה להתיר כניסתם של העותרים ארצה והם אכן נכנסו בעקבות הגשת הבקשה. בשנת 1997 ניתן לעותרת רשיון שהייה מסוג ב/1 ולעותר מסוג ב/2. הרשיונות הוארכו מעת לעת עד שנת 2002. בשנת 2003 ביקשה העותרת שתינתן לה אזרחות. בינתיים חלו שינויים חשובים בכל הנוגע לבעל. הוא עזב את הארץ בשנת 2004 ומאז לא חזר. הוא שהה במשך מספר שנים בקנדה. היום מסרה לנו פרקליטתם של העותרים כי כיום נמצא הבעל ברוסיה. יצוין, כי הבעל אינו נמנה על העותרים.

3.

לא מצאנו כל פגם בהחלטה שלא להאריך את היתר השהייה של העותרים ושלא ליתן להם אזרחות. זכותם של העותרים תלויה כל כולה בבעלה של העותרת. משזה עזב את הארץ ולא חזר אליה במשך כחמש שנים ממילא נשמט הבסיס לזכותם של העותרים לשהות בארץ. איננו מביעים כל עמדה לגבי בקשה חדשה בעניין השהות בארץ אם תוגש על ידי העותרים.

4.

העתירה נדחית. העותרים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.