פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 107/05
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין
הרבני הגדול בירושלים
2. פלונית
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
ח' בתשרי תשס"ו
(11.10.05)
בשם העותר:
עו"ד מיכל דלין-פרימרמן
עו"ד אלונה פרידמן
בשם המשיב 1:
עו"ד שמעון יעקבי
בשם המשיבה 2:
עו"ד רועי קרמר
עו"ד אהרון ריבלין
פסק-דין
המישנה לנשיא מ' חשין:
עתירת העותר היא כי נורה ויבוטל פסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול מיום 29.3.04, פסק-דין אשר קבע כי הדירה המשותפת שלו ושל המשיבה 2 ( המשיבה ) תועבר להחזקת המשיבה ותירשם על-שמה בלבד.
העותר והמשיבה 2, זוג חרדי, נישאו זה-לזה בשנת 1998 ומנישואיהם נולדו להם שתי בנות, האחת בשנת 1999 והאחרת בשנת 2000. לאחר שנתגלעו קשיים בחיי הנישואין נתגרשו בני הזוג זה מזה בשנת 2002. השאלה שלפנינו נסבה אך על חלוקת הרכוש המשותף בין בני-הזוג, וביתר דיוק, בשאלה מה ייעשה בדירה שבני הזוג התגוררו בה.
בית הדין האזורי פסק כי הדירה תעמוד לרשותה של המשיבה למגוריה יחד עם ילדיה, ובערעור פסק בית הדין הרבני הגדול כי הדירה תועבר לרשותה של המשיבה ותירשם על-שמה. במקביל הוסיף וקבע בית הדין הרבני כי עם רישום הדירה על שמה של המשיבה יבוטל חיובו של האב למזונות עבר, וכי רישום הדירה ייחשב כפרעון הכתובה וכתשלום עבור מדור לילדות. בית הדין הוסיף וקבע כי המזונות לילדות ממועד רישום הדירה ואילך יעמדו על סך 1,500 ש"ח לחודש צמודים למדד. עוד הוסיף בית הדין כי בהגיע הבת הקטנה לגיל 18 תחוייב המשיבה ליתן בידי האב עשרה אחוזים מערך הדירה.
קראנו את טיעוניהם המפורטים של באי-כוח בעלי-הדין והוספנו ושמענו השלמות טיעון על-פה. שקלנו את הטענות מכאן ומכאן ואחרי כל אלה לא נמצא לנו כי עלה בידי העותר להצביע להנחת דעתנו על עילה המזכה אותו בהתערבות בג"ץ בהחלטתו של בית הדין הרבני הגדול.
אנו מחליטים אפוא לדחות את העתירה.
העותר ישלם למשיבה שכר-טירחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח.
היום, ח' בתשרי תשס"ו (11.10.2005).
המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
05001070_G07.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il