פרטי ההליך
בג"צ 107/49
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
לפני השופטים דוגקלבלום ,חשין זילברג
א
בבקשת :
בוכמן את שוליין ,שותטות רשומה כחוק
המבקשים
ב
נגד
.
יעקב ברגמן ,הממונה על מחוז חיפה
ג -
המשיב
תקנות ההגנה 11939 ,עשיית הודעת-שיכוךעסק לפי התקנה ) 2(72זמן מועט לפני ביטולה
ובמקום שחביעת פיגוי תלויה ועומרת --חוק להסרר תפיסת מקרקעים בשעת-חירום ,תשיירה
,9מעיפים -- 30 27,טענת פגיעה בעקרונות הצדק והיושר --הכברעת שיקול הַדעַת של
ד
\הרשות המוסמכת.
ה
התנגדות לצו על תנאי שגיתן ביום ט' בכסלו תש"י ( )94.11.03המכוון נגד
המשיב והדורש ממנו לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל הודעת השכון מס' 109/18/1
מתאריך 29.11.49שניתנה על ידי המשיב לטובת מרדכי מניס .הצו-על-תנאי בומל.
טפנו:
למבקש:
1
ם .מרגולין
למשיב :א .לוי
למרדכי מניס:
1
ג .גוטמן
יוב שמיעת הבקשה ומתן צויעליתנאי בהרכב השופטים אולשן ,אסף וחשיו 80.!1.49; --
ליתנאי 9.5.50; --יום מתן פסה"ד 30.5.50. --
תשובה לעצו
-- 243 ---
=ה
וולייןוסנגנד האמסמוומגה לעלפ מיחרוז חיפ
107/49ל שר | | || בשותכאמןנ אאת ש
בשגה"5צ לל/וט
השופט חשין
פסקי-דין ,כרך ד' ,תש"י0591--
צו
השופט חשין :זו היא התנגדות לצו"על"תנאי ,בו נדרט המשיב להופיע
ולהראות סיבה מדוע לא תבוטל הודעת שיכון שנעשתה על ידו ב-ך 92בנובמבר | ,א
,9לטובתו של אחד ,מר מרדבי מניס,
2העובדות דומות ברובן חמכריע לעובדות אשר פורטו בבג"צ ,? 108/49
ולצורך הדיונים כאן יש לסכמן בקיצור כך:
מר מרדכי מניס החזיק משך שנים רבות בחנות למיני סידקית בבנין הנגמצא
ברח' יפו 21,חיפה .במרץ 1947, ,הוחרם בנין זה על ידי השלטונות המנדטוריים || ב
ונהרס על ידם מטעמי בטחון .מר מניס ,אשר נושל מבית עסקו ,שוכן בחלק מבית
הקפה של המבקשים ,אשר ברחוב המלכים 41,בתוקף הודעת שיכון עסק ,שנעשתה
על ידי מושל מחוז חיפה ,לפי התקנה ב 72של תקנות ההגנה 1929. ,הודעה זו,
שקבעה לכתחילה את השיכון למועד של ששה חדשים ,חודשה על ירי המושל מזמן
לזמן ,והמוער האחרון נסתיים בספטמבר 1948. ,לאחר זה פנה מר מניס כמה פעמים || | ג
אל המשיב בבקשה לחדש את הודעת השיכון ,אך זה רחה את מתן תשובתו,
משום --כפי שהוסבר על ידו בהצהרתו בשבועה וכחקירתו בבית משפט זה --
שהיו לו ספקות אם סמכותו כסמכות מושל המחוז בומנו בעניני החרמה .בסופו של
דבר ,הגיע לכלל דפה --ועל נכונותה של דעה זו אין איש חולק --כי הוא נכנס
תחת המושל בתחום זה ,וכוחו ככוחו בחורת רשות מוסמכת ,ולפיכך שלח למבקשים,
בתוקף התקנה ב 72האמורה ,הודעת-שיכון-עסק חדשה לתקופה של ששה חדשים.
הודעה זו נחתמה על ידי המשיב והודעה למבקשים ביום 29.11.49,כלומר ,יום אחד
ד
לפני שבוטלה התקנה ב -- 72ואיתה סמכותו של המשיב לעשות הודעות-שיכון-
עסק --על ידי הסעיף 27של החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חרום,
תש"י" .9491בינתים ,ובטרם החליט המשיב אם ייעתר למר מניס ואם ימאן ,תבעו | ה
המבקשים את מר מניס לדין פינוי בבית משפט השלום בחיפה ,אך אותה תביעה
הופסקה זמנית ,מאחר שתוך בירורה נעשתה הודעת-השיכון האמורה .הודעת-שיכון
זו היא נושא תלונתם של המבקשים בבית משפט זה,
3מפאת הדמיון הרב במסכת העובדות ובשאלות החוק אשר במקרה דנן
.
ובענין אשר הוברר בבג"צ 108/49,אין צורך לשוב ולברר כמה מן הטענות העולות
מדברי התשובה של המשיב בהצהרתו בשבועה ,במידה שטענות אלו נדחו על ידי
בית משפט זה באוחו ענין .לצורך הדיונים כאן יש להתעכב רק על הנימוקים ,אותם
מטעימים המבקשים בבקשתם לבטל את הורעת-שיכון-העסק ,ונימוקים אלה הם
1
שנים .והיינו:
* עיין אמסקי"רין" ,כרך ג' ,תש"ט/תש"י ,05/9491עמור
-- 244 --
בוכמן את שוליין נגד הממונה על מחוז חיפת
בג'"צ 107/49
פסקי-דין ,כרך ד' ,תעז*י0591--
א)
הטזופט חששין
עשיית הודעת-שיכון-עסק במקום שתביעת פינוי תלוייה ועומדת
בגין אותו בית עסק ,כמוה כהתערבות בלתי הוגנת בתביעה
משפטיתן
א ב
ב) עשיית הודעת-שיכון-עסק לפי חוק קיים ,זמן מועט בלבד לפני
ביטולו של אותו חוק ,מתנגדת לעקרונות הצדק והיושר.
4לביסום נימוקו הראשון תומך מר מרגולין ,הטוען למבקשים ,את יתדותיו
בבג'יצ ( 11/48פסקים ,כרך א' ,תש"ט ,ע' 231).אולם נראה לי ,כי אין הנדון דומה
לראיה .בבג"צ 11/48אין בית משפט זה קובע ,ולא התכוון כלל לקבוע ,הלכה
כללית ללא כל הפתייגות ,כי צו-דהחרמה או הודעת-שיכוןדעסק יבוטלו כל אימת
שבית משפט זה יראה בפעולתה של הרשות המוסמכת ,אשר עשתה את צו-ההחרמה
או הודעת-שיכון-העסק ,משום התערבות במהלך הדיון של תביעה התלוייה ועומדת
בבית משפט אחר .העיקרון אשר הונת ביסודו של אותו ענין ,מוגבל לעובדות
המיוחדות אשר הובררן בן .ומה היו עובדות אלו? בעל בית אחד הביא תביעת
ג = פינוי נגד דיירו ונגד אדם אחר ,אשר הדייר הכניס לדירה לכל ימי העדרו של
הדייר מהארץ .עילת התביעה היתה הפרת חוזה מטעם הדייר במסירת הדירה לאדם
זר בלי רשותו של בעל הבית ,ועל בית משפט השלום היה ,איפוא ,לקבוע אם החוזה
הופר על ידי הדייר ואם לאו .עוד תביעה זו מתבררת בבית משפט השלום ,נתפזה
הרשות המוסמכת והוציאה צו החרמה לטובת אותו אדם זר .בדונו במסכת עובדות
ד
זו הניח בית משפט זה תחילה את הכלל ,כי מפני הסמכות הרחבה שהוענקה על ידי
השלטונות לרשות המוסמכת ,שומה עליה ...להשתמש בכוחה ...בדרך של זהירות
מכסימלית ,ושלא לעשות דבר העשוי לפגוע ,לא לצורך השגת המטרה ,בזכויות
הבעלים או -באינטרסים שלהם" .ובלכתו לאור כלל זה פסק בית המשפט במסיבות
אותו עגין לפסול את צו ההחרמה משום ש,בפעולתה זו (פעולת ההחרמה) עלולה
ה
היתה (הרשות המוסמכת) לשלול מאת המבקש (בעל הבית) את האפשרות לקבל
פסק דין
הקובע ,כי הדייר העיקרי ...הפר את תנאי החוזה" .הדגש הושם ,איפוא ,לא בהתערבות בלבד במהלך הדיון בתביעה משפטית ,אלא בהתערבות שלא לצורך המטוה .אשר להשגתה נועד צו"החרמה; כלומר --כפי שמסביר בית משפט זה ביתר פרוטרוט בבג"צ ( 31/48פסקים ,.כרך א' ,תש"ט ,ע' 442),בדברו על המסיבות
ו | אשר הובררו בבג"צ 11/48הנ"ל, :הצו (של הרשות המוסמכבת) פעל כמכשיר להכשלת תביעתו של בעל הבית ,אשר כבר הוגשה ,ופגע בסכסוך של אנשים זרים
(בעל הבית והדייר) אשר לא היה כל צורך לפגוע בו לצרבי המטרה הנ"ל (ז .א. מטרת התקנה 48לתקנות ההגנה1929)", ,
/
5שונות מהן תכלית שינוי הן המסיבות במקרה דנן .ראשית ,הודעת-השיכון לא באה כאן כדי לשמור בעקיפין את זכויותיו של אדם שלישי ,זר לגבי הודעתה השינון ,אלא כדי להבטיח במישרין שיכונו של אדם ללא הפרעה בבית העסק המוחזק על ידו .שגית --וזה חשוב יותר --תביעת הפינוי לא הוגשה על ירי
בג"צ 107/49
בוכמן את שוליין נגד הממונה על מחוז חיפה העוופט חטזין
פסקי-דין ,כרך ד' ,תש"י0591--
המבקשים נגד ה' מניס בשל הפרת חוזה ,והודעת-השיכון לא נועדה למנוע את בי :.משפט השלום מלדון ביחסים שנוצרו בין המבקשים לבין מר מניס מחוץ להודעת השיכון ,או מלקבוע את התוצאות הכרוכות ביחסים כאלה .עילת התביעה היתה העדר זכותו של מר מניס בחזקת בית העסק ,בעקב פקיעת תקפן של הודעותה
שיכון קודמות .בא המשיב והכשיר חזקה זו על ידי עשיית הודעה חרשה .ודאי שיש | א כאן משום התערבות במהלך הדיון בתביעת הפינוי --.ואפילו נקבל את דבריו של המשיב ,כי בעשותו את ההודעה לא ידע על קיום משפט הפינוי --אך התערבות
זו לשמש צורך חוקי באה :הצורך להשיג את המטרה שלשמה הותקנה בשעתה התקנה ,ב 72הצורך להמשיך את שיכונו של מר מניס בבית העסק ,שממנו אמרו
המבקשים לפנותו בשל העדר הודעת-שיכון .גניח ,שאדם מחזיק בבית עסק על סמך | ב הודעת-שיכון שהיא פגומה ,לכל הדעות ,מבחינה פורמלית ,או על סמך הודעת- שיכון שבוטלה על ידי בית משפט זה ,ובעל הבית תובע את פיניו של המשוכן בשל כך .כלום לא תהא הרשות המוסמכת רשאית להוציא הודעת-שיכון חדשה תוך מהלך הדיון במשפט הפינוי? לדעתי יהא בזה משום אבסורד לאמר:
אין להחפז בדבר :יינתן תחילה פסק דין המחייב את המשוכן בפינוי בית עסקו משום || ג שאין בידו הודעת-שיכון ,ולאחר מכן תינתן בידו הודעת-שיכון כדי למנוע את הוצאתי לפועל של פסק הפינוי .במסיבות אלו אין הרשות המוסמכת מצווה לישב בחיבוק ידים עד אשר תראה איך יפול דבר .גורלה של חביעת הפינוי קבוע ועומד מראש ,ולפיכך על הרשות המוסמכת --משהיא רואה המטרה כשרה --לפעול ד
בענין ,ויפה שעה אחת קודם.
> הנימוק השני לביטולה של הודעת"השיכון הוא ,כאמור ,כי היא מתנגדת לעקרונות הצדק והיושר .נימוק זה שתי פנים לו :ראשית ,טוען מר מרגולין .הודעת השיכון באה יום אחד בלבד ,בטרם נכנס לתקפו החוק להסדר תפיסת מקרקעים
בשעת חירום --תש"י 1949, ,והעובדה שהחוק החדש ביטל את התקנה ,ב 72ולא | ה קבע הוראה מקבילה על מתן צווי דיור לשם ניהול בית עסק ,היא היא אשר הגיעה את המשיב להחפז ולהוציא את הודעת-השיכון ברגעיו האחרונים ממש של החוק הישן .שנית ,אותו זמן היו כמה חנויות פנויות ,לרגל בריחתם של התושבים הערבים מחיפה ,ולא היה מן הצורך לשכן את מר מניס ,או להמשיך את שיכוגו ;,בבית
העסק של המבקשים דוקא .ביסודן של שתי טענות אלו צפונה ,איפוא .הקובלנה | | הכפולה ,כי המשיב עשה את אשר עשה בקחתו בחשבון שיקולים שאיגם שייכים
לענין ובהעלימו עין משיקולים שהם חיוניים לענין. 7אשר לטענה הראשונה :טעות היא לאמר --כאשר יאמר מר מרגולין --
כי בבג"צ 108/49הנ"ל בוטלה הודעת-השיכון משום שהיא נעשתה בערוב יומה | ] של התקנה .ב 72הנימוק האמתי לביטול הודעת-השיכון שם היתה הודאתה של הרשות המוסמכת ,כי היא לא ידעה בזמנה ,כי חנותו הקודמת של הדייר מוחזקת בידי אותה פירמה מטחרית אשר את תוצרתה מפיץ הדייר ,וכי הדייר עצמו מחזיק -- 246 --
בג"צ 107/49
בוכמן את שוליין נגד הממונה על מחוז חיפה הנמופט חעזין
פסקי-דין ,כרך ד' ,תעו"י0591--
במקומות אחרים בעיר חנות לממכר אותה תוצרת וגם בית מלון .בהעלמת העוכדות היסודיות אשר עליהן היתה הרשות המוסמכת עשוייה להגיע לידי שיקול דעת הוגן וצודק ,ראה בית המשפט מעשה רמיה מטעם מי שהודעת-השיכון נעשתה
א
לטובתו ,ומשום כך פסק בית המשפט מה שפסק .יתר על כן :משהובררו .לרשות המוסמכת שם הרברים כהויתם ,ביטלה היא עצמה את הודעת-השיכון .אם כי במאוחר ,ובשעה שכוחה לא היה עוד עמה .ובזה נבדל הענין ההוא מהמקרה דנן: חנותו הקודמת של מד מניס נהרסה זאין הוא מחזיק בחנויות נוספות .בית העסק שהוחרם למענו הוא מקור פרנסתו היחיד ,וממנו הוא שואב את החיונה שלו.
ב
עובדות אלו היו לנגד עיניו של המשיב ,והוא נתן דעתו עליהן בזמן עשיית הודעת7 השיכון .גם לאחר קבלו את הצו"על-תנאי לא חזר בו מהחלטתו ,ובהצהרתו בשבועה הוא אומר ,כי לאור השיקולים האמורים היה מוציא את הודעת"השיכון אילו גם ידע
מלכתחילה על משפט הפינוי שהוגש על ידי המבקשים .כל כך בטוח הוא בדרישתו הכנה של מר מנים ובצדקת ההלטתו הוא .בעדותו הוא מודה אמנם .כי בזמנו קלטה אזנו שמועות על חוק חדש העומד להתפרסם בענין תפיסת נכסים ,אך נאמנים עלינו ג
דבריו ,כי הוא לא ידע אותה שעה באיוו מידה יהא החוק החדש עשוי להשפיע על
כוחותיו הוא כרשות מוסמכת ,או על זכויותיהם של בעלי בתי עסק ומקומות שיכון, התופסים מקרקטים בתוקף הודעות-שיכון וצווי"החרמה .ותאריכים אף הם יוביחו:
החוק החדש פורםם ב" 32בנובמבר 1949, ,ונועד לקבל תוקף ב 03-בו .הודעתד השיכון נחתמה אמנם על ידי המשיב ב 92-בנובמבר ,אך היא הוכנה עור ב22-
ד | בו --כלומר ,בטרם פורסם החוק החדש --כאשר יעיד התאריך המחוק אשר בה, והועברה למשיב לחתימה במאוחר ,מתמת העדרו ממשרדו כמה ימים .במסיבות אלו ברור ,כי רק מקרה הוא שהודעת"השיכון נעשתה יום אחד בלבד קודם לביטולה
של התקנה .ב 72ומסיבה זו פטורים אנו מלדון כאן בשאלה :מה דינה של הודעת- שיכון שנעשתה בכוונת חפזון ממש ,זמן מועט בטרם זרחה שמשו של החוק החדש. ה .
8ואשר לטענה החשניה :מסופק אני אם העובדה ,כי מצזי שיכון אלטרנטיבי אשר אפשר היה להעמידו לרשותו של המשוכן עשויה לשמש נימוק לביטול הודעת*
שיכון .התקנה ב 72מילאה את ידה של הרשות המוסמכת להחרים ,לפי שיקול דעתה ,מקומות לשיכונם של בתי עסק .אך לא מצינו כי בטרם תשתמש הרשות
ן | המוסמכת בשיקול דעתה זה שומה עליה לבחון ולבדוק אם מצויים בשוק בתי צסק אחרים להשכרה בכסף רב או מעט ,ואם ידו של הנזקק לשיכון משגת או אינה משגת לשלם מחירי השוק .דעתה של הרשות המוסמכת צריכה להיות נתונה להשגת המטרה האמורה בתקנה ,ב 72ומששקלה בדעתה את כל המסיבות החוקיות ,ובאה בתום לב לידי מסקנה ,כי דרך מסויימת מוליכה לקראת המטרה הנכספת ,לא תבוטל
ז | מסקנה זו רק משום שלדעת בית משפט זה קיימת דרך אחרת להשגת אותה מטרה, בכגון זה שיקול דעתה של הרשות המוסמכת מכריע .זאת ועוד :בבג"צ 108/49 הנ"ל אמר בית משפט זה ,בי ,אין להעלות על הדעת ,כי כוונתו של מתקין התקנות
(הכוונה לתקנות ההגנה ) 1929היתה לקבוע מכשירים חוקיים אשר באמצעוחם -- 247 -
.
בוכמן את שוליין נגד הממונה על מחוז חיפה
בג"צ 107/49
השופט חשוין
פסקי-דין ,כרך ד' ,תש"י0591--
ייבנה האזרח האחד מחורבנו של חברו האזרח ,ללא צירוק במסיבות הזמך" .ודאי הוא ,שמציאותו של מר מניס בכית הקפה של המבקשים היא למורת רוחם ,ואף גורמת להם חסרון כיס .אך אלו הן תוצאות שהומן גרמן ,ואין להמנע מהן .שמענו מפיו של המשיב --ואף המבקשים מודים בכך --כי חנותו הקודמת של מר מגים
נהרטה .וכי הממונה על נכסי נפקדים נוהג להשכיר את החנויות הנתונות לפיקוחו | א לנכי מלחמה ולחיילים משוחררים .המבקשים לא הצביעו לא למשיב ,לא למר מניס ולא לבית משפט זה אף על חנות אחת אשר אפשר היה להעמידה לרשותו של מר מניס ,לו גם רצה ,ולו גם היה חייב ,לשכרה תחת בית עסקו הנוכחי.
קיצורו של דבר :הוברר לנו ,כי המשיב שקל בדעתו את כל המסיבות הדרושות || ב להשגת המטרה האמורה בתקנה ,ב 72וכל אשר עשה לא עשה אלא לצורך השגת אותה מטרה .משום כך אין להטיל במסקנתו דופי.
== .יצויין לבסוף ,כי הלכתי בעקבות טענותיהם של באי כח בעלי חדין ודנתי בגופו
של ענין ,ומתוך כך פסחתי במתכוון על השאלה --שהיא מוקדמת לפי מהותה 1 | -- בדבר מעמדו המשפטי של מר מניס לאור הקביעות אשר בסעיף ))(2א( 30של החוק
להסדר תפיסת מקרקעים בשעת-חרום ,תש"י" ,9491ואם לאור סעיף זה רשאי בית משפט זה בכלל להעביר תחת שבט הבקורת הודעתישיכון שגעשתה ערב היכנם אותו חוק לתקפו. ד
לאור כל הנ*ל הוחלט לבטל את הצו-על-תנאי. אין צו להוצאות, הודע בהעדר ב"כ המבקשים,
ובמעמד מר א .לוי ,סגן פרקליט המדינה ,בשם המשיב, ובמעמד עוה"ד ר .וייל ,לפי העברה מאת עו"ד ג .גוטמן .בשם מר נז .מניס.
ה
ניתן היום ,י"ד בסיון תש"י (.)05.5.03
ך
זָ
.
-- 248 --