בג"ץ 1077-23 בג"ץ 1077-23

1.העותר יליד 1997, תושב אל בירה, הורשע בעבר פעמיים בעבירות ביטחוניות ונגזרו עליו עונשי מאסר ממושכים בפועל. ביום 1.4.2022 נעצר העותר ונחקר על ידי משטרת ישראל. נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כשישה חודשים החל מיום 5.4.2022 ועד ליום 30.9.2022, בקיזוז ימי מעצרו (להלן: הצו הראשון). ביום 7.4.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון, לאחר שמצא שהחומר החסוי מבסס את החשדות כנגדו. בהחלטתו מיום 31.8.2022 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

2.ביום 22.9.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של שישה חודשים, החל מיום 30.9.2022 ועד ליום 29.3.2023. זאת, לאחר שהשתכנע כי מסוכנותו עומדת בעינה (להלן: הצו השני). ביום 3.10.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני; וביום 5.1.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר, בקובעו כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית.

על כך נסבה העתירה דנן.

3.למען שלמות התמונה, יוער כי ביני לביני, במהלך הדיון בערעור על צו המעצר הראשון, ביקש העותר כי יותר לו לנסוע לשוויץ, שם מתגוררת אימו חולת הסרטן. המשיבים ציינו בתגובתם לעתירה דנן כי לאחר שהוצא צו המעצר השני בעניינו של העותר, נעשה ניסיון לאפשר את יציאתו לשוויץ כחלופת מעצר, ואף התקיים שיח בין גורמים רשמיים מישראל ומשוויץ בעניין, אך זה לא צלח לאור אי התממשות התנאים הנדרשים לכך.

4.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה "העותר הוא פעיל חמאס, חשוד בקידום פעילות צבאית, וידוע כמי שנוהג להיכנס כשוהה בלתי חוקי לישראל, ונוכחותו בשטח פוגעת ביציבות הביטחונית" (הערה: בעקבות שיח ושיג עם גורמי הביטחון, מצאנו כי אין מקום לחלק בפרפראזה המייחס לעותר עיסוק באמל"ח) .

5.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.