פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
10893/08
לפני:
כבוד הנשיאה מ' נאור
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותרת:
עמותה לויפאסנה בישראל
נ ג ד
המשיב:
שר האוצר
הודעה מטעם העותרת מתאריך
14.10.2015; תגובת המשיבה מתאריך 4.11.2015
בשם העותרת:
עו"ד יחיאל כשר
בשם המשיב:
עו"ד חני אופק
החלטה
השופט ח' מלצר:
1.
מונחת לפנינו בקשה מטעם העותרת לפסיקת הוצאות לזכותה.
2.
העתירה שבכותרת הוגשה בתאריך 24.12.2009, ועניינה, בתמצית, היה בבקשתה של העותרת, עמותת ויפאסנה לישראל, כי המשיב, שר האוצר, יכיר בה כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה ) וזאת לצורך סעיף 46(א) ל פקודה , הקובע מנגנון של זיכוי מס בגין תרומות לעמותה.
3.
העתירה נדחתה בפסק-דין מתאריך 26.08.2012, שנכתב ע"י השופט ח' מלצר , בהסכמת: המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין והמשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור (להלן: פסק-הדין ), וזאת לאחר שנקבע כי מטרותיה של העותרת אינן באות בגדר רשימת המטרות הציבוריות המופיעה ברישא לסעיף 46(א) ל פקודה , וכן כי העותרת לא הצליחה להראות שנפל פגם משפטי כלשהו בהחלטתו של שר האוצר, שלא להכיר בה כמוסד ציבורי לפי הסייפא של הסעיף הנ"ל. בתוך כך, נקבע גם כי העותרת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת, כדי לבסס את טענתה כי המשיב הפלה אותה לרעה, ביחס לעמותות אחרות דומות, אשר זכו להכרה כמוסד ציבורי.
חרף הקביעות הנ"ל, ובאותו הקשר, הוער בפיסקה 29 ל פסק הדין , כי:
"בית המשפט ב עניין חוקה לישראל דן לפני יותר משני עשורים במצב דומה למצב הניצב לפנינו כעת, ואף שלא הביע עמדה באשר להתקיימותה או אי-התקיימותה של עילת הפליה שם, קרא למשיב להסדיר את אופן מדיניותו במכלול זה באופן ממצה. דומה שגם כיום, בחלוף השנים, עדיין רב אי-הסדר במדיניותו של המשיב בנושא. ספק גם אם הקריטריונים שנקבעו בחוזר 2/2001 הנ"ל – די בהם כדי להצביע על מדיניות ברורה דיה, שבכוחה לאיין את החשש מפני הפעלה שרירותית, או אף מפלה של הסמכות המסורה למשיב. לפיכך, אציע לחבריי כי נמליץ למשיב לגבש בתוך שנה קריטריונים ברורים שיהיה בהם כדי לאיין את החשש מפני הפעלה מפלה של הסמכות המסורה למשיב מכוח סעיף 46(א) לפקודה. במסגרת זו ראוי כי המשיב יבצע גם בדיקה פנימית, שתפקידה יהיה לבחון אם הגופים המוכרים כיום לצורך סעיף 46(א) לפקודה תואמים את מדיניותו המוצהרת. ברצוני להבהיר כי אין באמור כאן כדי להביע כל עמדה ביחס למי מהגופים שפרטיהם הובאו במסגרת בקשת המערערת להגשת ראיות נוספות, ואין בה כדי לקבוע דבר לעניין פעולות אופרטיביות שעל המשיב לנקוט בתום הבדיקה. עם זאת, נוכח דברי בפיסקה זו, אציע לקבוע כי לעותרת יישמרו הזכויות לעתור שנית בעתיד, ככל שעתירתה תוכל להתבסס על עילת ההפליה".
1.
בהמשך, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מטעם המשיב להארכת המועד הקבוע לביצוע האמור בפיסקה 29 הנ"ל
– המשיב עדכן את בית המשפט, בהודעה מטעמו מתאריך 11.9.2015, כי נחתם ועתיד להתפרסם בתוך זמן קצר, חוזר מס הכנסה מס' 9/2015 בנושא: "קוים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה" (להלן: החוזר
החדש ), וכי בכך הסתיימה, לשיטתו, מלאכת יישום פסק-הדין .
2.
בעקבות זאת, הוגשה הבקשה שבכותרת, בגדרה העותרת הודיעה כי גם לשיטתה, אכן הושלם ביצועו של
פסק-הדין , ואולם עתה היא מבקשת לפסוק לטובתה הוצאות, מאחר שלטענתה העתירה נשאה תרומה חשובה להבניית שיקול דעתו של המשיב, בבואו להפעיל את סמכותו לפי סעיף 46(א) ל פקודה , ובשים לב לכך שפעילותה של העותרת ממומנת על ידי תרומות.
3.
המשיב הביע התנגדותו לבקשה, תוך שהוא מדגיש כי העיכוב במימוש פיסקה 29 ל פסק-הדין הוא פרי תולדה של שני גורמים:
ראשית , הקושי המובנה שהיה טמון בגיבוש חוזר מקצועי ומורכב בנושא זה, אשר דרש התייעצויות רבות וקבלת החלטות בעלות השלכות ארוכות-טווח;
שנית , חילופי הגברי שאירעו במשרד האוצר מאז מתן פסק הדין (לרבות חילופים של שר האוצר עצמו עקב קיומן של שתי מערכות בחירות כלליות).
המשיב מוסיף עוד כי מאחר שעניינה הפרטני של העותרת כבר הוכרע במסגרת פסק הדין – העיכוב ביישום פיסקה 29 לפסק הדין לא השית על העותרת הוצאות משפט מיוחדות (למעט הצורך להגיב, מעת לעת, לבקשות המשיב למתן אורכה).
4.
לאחר עיון בנימוקי הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.
איננו מקלים ראש בטענת העותרת, כי עתירתה אכן תרמה, במובן מסוים, להתנעתו של תהליך ארוך, שבסופו עודכן הנוהל הרלוונטי ברשות המסים, באמצעות
חוזר חדש , כמתואר לעיל. יחד עם זאת, נחיצותו של חוזר מעודכן, כמו-גם טענת ההפליה הכרוכה בכך, כלל לא עמדו במוקד עתירתה של העותרת, כי אם התעוררו בגדרה באופן אגבי, וחודדו רק במסגרת בקשה להוספת ראיות, אשר הוגשה על ידי העותרת בשלב מאוחר של ההליך, ותוך שהעמותות, שהעותרת הביאה אותן כדוגמאות להתנהלות לכאורה מפלה של המשיב – לא צורפו לעתירה כמשיבות.
הנה כי כן, העתירה עסקה בעניינה הפרטני של העותרת בלבד, וכל טענותיה נדונו ונדחו לגופן ב פסק הדין , אף מבלי שראינו להוציא מלפנינו צו-על-תנאי בעתירה.
5.
יחד עם זאת, וחרף העובדה שהעותרת לא הצליחה בגדר עתירתה לבסס את טענותיה בפנינו, דומה כי היא יצאה נשכרת בדרך כלשהי מהעתירה, וזאת לנוכח גיבושו של החוזר החדש , אשר עשוי לסייע בידה, ככל שהיא תראה עדיין לנכון, למצות את זכויותיה מול המשיב.
6.
נוכח כל האמור לעיל, וכן בשים לב לכך שהעתירה במתכונתה המקורית נדחתה, ללא צו להוצאות, תוך שמירת זכויות העותרת להגיש עתירה נוספת בעתיד, ככל שזו תוכל להתבסס על עילת ההפליה
– לא מצאנו כי בנסיבות הענין יש להיעתר לבקשת העותרת לפסוק עתה הוצאות לטובתה.
7.
סוף דבר: הבקשה נדחית .
ניתנה היום, כ"ח בחשון
התשע"ו (10.11.2015).
ה נ ש י א ה
ה מ ש נ ה
ל נ ש י א ה
ש ו פ ט