פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 109/07 שלום ברכה נ. היועץ המשפטי לממשלה - מר מני מזוז

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עתירה לביטול כתב אישוםעתירה לבג"ץ לביטול כתב אישום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר עתר לבג"ץ לביטול כתב אישום בעבירת מעשה מגונה, בטענה לחוסר ראיות ולהגשה לא עניינית. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בהדגישו כי אין להתערב בשיקול דעת התביעה אלא במקרים קיצוניים. טענת החפות תישמע בערכאה המתנהל בפניה ההליך.

העובדות

העותר הואשם בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בביצוע מעשה מגונה. הוא טען כי כתב האישום אינו נתמך בראיות מספיקות וכי הסיבה להגשתו אינה עניינית, ועתר לביטולו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בשיקול דעת רשויות התביעה בהעמדה לדין ובבחינת חומר הראיות?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה בהעמדה לדין אלא במקרים קיצוניים, ולא ישים עצמו בנעליהן בבחינת חומר הראיות ודיותו.

    ״בית משפט זה לא יטה להתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה בשאלת העמדתו לדין של אדם, אלא במקרים קיצוניים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • כתב אישום
  • מעשה מגונה
  • עתירה
  • חומר ראיות
  • קיצוניים
  • טענת חפות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

109/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופטת

ד' ברלינר

העותר:

שלום ברכה

נ ג ד

המשיבים:

1. היועץ המשפטי לממשלה - מר מני מזוז

2. פרקליטת מחוז תל אביב - רות דוד

3. סגן בכיר וממונה בפרקליטות מחזו תל אביב

- רות ארז

עתירה למתן צו-על-תנאי

בשם העותר:

עו"ד באומן דן

פסק-דין

השופט א' א' לוי :

1.

בכתב אישום, שהוגש לבית-משפט השלום בראשון לציון, הואשם העותר בביצוע מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעתירה שבפנינו הוא טוען, כי כתב האישום אינו נתמך בראיות מספיקות וכי הסיבה להגשתו אינה עניינית. העותר עומד על חפותו ומביא ראיות מטעמו אשר יש בהן, להשקפתו, להוכיח את חפותו. על יסוד כך הוא מבקש כי נורה ליועץ המשפטי לממשלה לבטל את כתב האישום.

2.

עתירה זו יש לדחות על הסף. כידוע, בית משפט זה לא יטה להתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה בשאלת העמדתו לדין של אדם, אלא במקרים קיצוניים, ולא ישים עצמו בנעליהן ככל שהדבר נוגע לבחינתו של חומר הראיות ולהערכת דיותו (בג"צ 223/88 עו"ד שפטל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' , פ"ד מג(4) 356, 367; בג"צ 2534/97 ח"כ יהב ואח' נ' פרקליטת המדינה ואח' , פ"ד נא(3) 1, 31). המקרה שבפנינו אינו מצדיק סטייה מן הכלל האמור. כזאת לא יעשה גם מן הטעם שלעותר תעמוד זכותו להעלות את טענת החפות בפני הערכאה בה יתנהל ההליך הפלילי נגדו או, במידת הצורך, בפניה של ערכאת ערעור.

3.

על יסוד כך, אנו דוחים את העתירה על הסף.

ניתן היום, י"ד בטבת התשס"ז (04.01.07).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ת

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה בהעמדה לדין אלא במקרים קיצוניים, ולא ישים עצמו בנעליהן בבחינת חומר הראיות ודיותו.