בג"ץ 10952/03 עמותת התזמורת סימפונט רעננה נ. מדינת ישראל - משרד החינוך והת

העותרת משיגה כנגד התבחינים שנקבעו על ידי המשיבים לחלוקת כספי תמיכות למוסדות תרבות ובכללם תזמורות כלי נגינה. היא סבורה כי היא הופלתה לרעה בחלוקת כספי התמיכה, זאת, בעיקר בשל שתיים: עצם קיומה של קרן נוספת לתמיכה במוסדות תרבות המצויים במצוקה, וכן מחמת שבמבחני התמיכה נכלל קריטריון של ייצוב, הקושר בין שיעור התמיכה בכל שנה לבין שיעור התמיכה בשנה שקדמה לה.

דין העתירה להידחות.

לעניין קיומה של קרן המצוקה והשפעתה האפשרית על סכום התמיכה, שתחולק בין מוסדות התרבות, הרי ככל שהדבר נוגע לשנה הנוכחית השאלה היא תיאורטית, בשל בחירתם של המשיבים שלא להפעיל כלל השנה את הקרן. המשיבים הודיעו כי בעתיד אם יוחלט להפעיל מחדש את הקרן יפרסמו על כך ברבים באופן שתינתן לעותרת האפשרות להשיג כנגד עצם חלוקת הכספים במסגרת הקרן הנוספת הזו. ממילא אין צורך היום לדון ולהכריע במחלוקת שבין הצדדים, לאמור, השפעתה האפשרית של הקרן על התמיכה הרגילה וטענתה של המדינה כי, אם בכלל, השפעה זו בטלה בשישים. אין גם צורך להידרש לשאלה האם ראוי היה שהעותרת תצרף כמשיבים את המוסדות שעשויים להיפגע כתוצאה מהשינוי המבוקש על ידה. גם לעניין קריטריון הייצוב אין צורך להידרש לשאלה האם ראוי היה לצרף לעתירה כמשיבים מוסדות שעשויים להיפגע מביטול המנגנון, כבקשת העותרת. זאת, משנחה דעתנו כי מנגנון זה, כשהוא משולב בקריטריונים האחרים, משקלל כראוי, ומכל מקום באורח סביר, את השיקולים הצריכים לחלוקת כספי התמיכות. המדובר, כאמור, באמת מידה אחת מבין מכלול קריטריונים שאין להפריד ביניהם ואשר כולם יחד מציעים איזון שאינו חורג ממתחם הסבירות.

העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 5.000 ש"ח.