בג"ץ 10976/02 פארג' איברהים נ. שר הפנים

1.עתירה זו לוקה בהעלמת עובדות חמורה; לא נזכרו בה נסיבות רלבנטיות בדבר קיומם של הליכים בערכאות שונות, שפרקליט העותרים היה אמור לגלותם, ושאילו היו ידועים לשופט התורן, שלפניו הועברה העתירה מלכתחילה, יכול שהעתירה היתה נדחית על הסף, ולא צורפו כל המסמכים הרלבנטיים בדבר ההליכים הקודמים. מסתבר שהעותרים, המיוצגים בידי פרקליטם דהיום מערימים על בתי המשפט הליכים מהליכים שונים מבלי לגלות לערכאות שאליהן פנו מה עלה בגורל פניותיהם הקודמות.

2.קדמה להגשת עתירה זו עתירה קודמת בבג"ץ 5788/02 שבה היו העותרים מיוצגים על ידי פרקליט אחר. עניינה של העתירה ההיא, כענין העתירה הנוכחית, בין השאר למנוע את גירושו של העותר הראשון מן הארץ. טענת המדינה בהליך ההוא היתה שהגירוש מוצדק מטעמים של בטחון. בגדרה של העתירה ההיא שמע בית המשפט את טענות עורכי הדין ולאחר שעיין בחומר החסוי שהוגש לו על פי צד אחד יעץ לפרקליט העותרים לחזור בו מהעתירה. זה החליט לחזור בו מהעתירה והעתירה נדחתה.

בעתירה שלפנינו מבקש פרקליט העותר להעלות טענות חדשות שלא הועלו בעתירה הראשונה. שאלנו אותו כיצד הוא מתגבר על טענת מעשה בית-דין ולא היה בפיו מענה של ממש בשאלה זו. אין זה מתקבל על הדעת שעותר כלשהו, שעתירתו נדחתה, יחזור ויגיש עתירות חדשות כל אימת שפרקליטו מתחלף, תוך פיצול טענותיו בין העתירות; אמת נכון הדבר, שקיימים מצבים שבהם רשאי בעל דין להשיג על דרך של משפט חוזר גם על פסקי דין סופיים שניתנו בבית המשפט, אך בעתירה שלפנינו, וגם לא בטענותיו של פרקליטם החדש של העותרים, לא הונח כל בסיס לטענה מן הסוג האמור.

במקרה שלפנינו נדחתה העתירה הקודמת לאחר שבית המשפט בהרכב ההוא נתן דעתו לטעמי הבטחון של המשיב; ואין כל עילה או צידוק לבדוק את הנושא פעם נוספת.

3.במהלך הדיון בקשנו מפרקליט העותרים לנמק מדוע לא יוטלו עליו הוצאות אישיות בשל העלמת העובדות אותה ציינו לעיל. הוא לא הניח את דעתנו שקיים צידוק שלא להטיל עליו הוצאות אישיות, כפי שהדבר עולה לכאורה מהחומר שמונח לפנינו.

לפיכך אנו דוחים את העתירה.

אנו מחייבים את פרקליט העותרים בתשלום הוצאות בסכום כולל של -.5,000 ₪.