בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
10989/08
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותר:
עבד אללה עבד אלפתאח אלטויל
נ
ג
ד
המשיבים:
1.מפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון
2.בית משפט צבאי לערעורים בעופר
3.בית משפט צבאי בעופר
4.משטרת ישראל - תחנת חברון
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד נאשף דרויש
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
העותר, תושב חברון, נעצר ביום 20.12.08 לצרכי חקירה בגין מעורבות בשוד משאיות, אך טרם הובא בפני שופט. ביום 24.12.08 הגיש בא כוח העותר בקשה להורות על קיום דיון בפני שופט. משיבה 4 הגישה הודעה כתובה, בה נטען כי חקירת העותר בעיצומה, כי לא תמו ימי המעצר (לשיטתה נעצר העותר ביום 21.12.08 וניתן להמשיך להחזיקו ללא צו שיפוטי עד ליום 28.12.08) ושבמידת הצורך יובא העותר להארכת מעצר ביום 28.12.08. היום (25.12.08) הורה בית המשפט הצבאי יהודה, שדיון בבקשה יתקיים ביום 28.12.08. ערר שהוגש לבית המשפט לערעורים נדחה היום.
ב.
בהחלטתו מהיום מציין המשנה לנשיא בנישו, כי משיבה 4 הודיעה שהעותר מצוי בעיצומה של חקירה, כי מתעורר קושי באיסוף חומר החקירה, כי גורמי החקירה לא יוכלו לנכוח בדיון ולבסוף, כי לא הוחלט אם תתבקש תקופת מעצר נוספת. נקבע:
"כי לטעמי היה ראוי שבית המשפט קמא יקבע דיון בבקשה בהקדם האפשרי, קרי היום. הדבר נתבקש על מנת לאפשר לעורר מימוש מלא של זכויותיו על פי סעיף 78(ט) לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970. בהתאם לכך, אף ביקשתי ממזכירות בית המשפט לבחון אפשרות לקיים דיון בערר עוד היום. ברם, לנוכח האילוצים שפורטו לעיל, עליהם חזרה התביעה, ולנוכח השעה המאוחרת בה הובא הערר לעיוני, אין כל אפשרות מעשית לקיים את הדיון היום. בנסיבות אלה, אין אלא לקבוע כי הדיון בערר יתקיים ביום א' 28.12.08 , במידה והדבר יהיה עדיין נחוץ".
ג.
בעתירה שלפנינו (שהגיעה הערב בשעה 19:00) נטען, כי החזקת העותר תקופה ארוכה ללא אפשרות להשיג עליה בפני ערכאה שיפוטית מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו. הוזכר, כי בא כוח העותר הציע לערוך את הדיון, בלית ברירה, ללא נוכחות העותר. סוף דבר, נטען כי יש לשמוע את העתירה באופן מיידי ולהורות על שחרור העותר.
ד.
טענת העותר אינה, כי תקופת המעצר כשלעצמה חורגת מזו המותרת לפי תחיקת הביטחון, אלא מכוונת היא נגד אי מתן האפשרות לממש את הזכות הקבועה בסעיף 78(ט) לצו בדבר הוראות ביטחון:
"מי שנעצר... וטרם ניתנה נגדו פקודת מעצר של שופט רשאי לפנות לשופט בבקשה כי יורה על שחרורו, או כי יורה על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו על ידי קצין משטרה".
אכן, מדובר בזכות חשובה, במיוחד לאור תקופת המעצר הראשונית לפי תחיקת הביטחון, שהיא ממושכת למדי - שמונה ימים לעומת 24 שעות בישראל. על כך אין חולק, והחלטת בית המשפט לערעורים מהיום תוכיח היא גופה. בית המשפט העיד על עצמו גם, כי ניסה לקבוע דיון כבר היום, אך לא היתה אפשרות טכנית. איננו רואים מקום לקבל תשובה בג"צית ולקבוע דיון כאן למחר, שייתר מעשית את העתירה אף אם תתקבל - קרי, תסוכל האפשרות לקיום הדיון מחר בבית המשפט הצבאי, שממילא קבוע ליום ראשון. גם בהתחשב בכך שלא הועלתה טענה, כי המעצר עד מועד הדיון חורג מסמכות המשיבה 4, סבורנו כי אין ניתן להידרש לעתירה באופן מעשי. על כן אין בידינו להיעתר לה.
ה.
ואולם, בזכויות עצור עסקינן, ויש מקום לעשות כל האפשר ליתן לזכות הקבועה בסעיף 78(ט) את משקלה הראוי. סבורים אנו, כי טוב יהיה,
אם בית המשפט הצבאי ימצא דרך, ככל שיעלה בידו, כגון על ידי שופט תורן, לשמוע את הבקשה מחר (26.12.08). בנתון לכך איננו נעתרים לעתירה.
ניתן היום כ"ח בכסלו תשס"ט (25.12.08).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט