בג"ץ 11025/04 רסמ אשר יוסף נ. ראש המטה הכללי

השופטת ד' ביניש :

במסגרת תהליך "ההתכנסות" שהיה תוצאה של הקיצוץ בתקציב הבטחון שהצריך צמצום כוח אדם בצה"ל, נדרש חיל האויר לשחרר מן השירות מספר ניכר של משרתי קבע, והעותר נכלל בין אלה. אין חולק כי העותר שירת שירות מקצועי מוצלח בתפקיד בו שירת במשך 13 שנים, אך על-פי מבחנים של יחסיות בדרוג, ובעיקר צרכים מקצועיים של הצבא, נפל גרזן השחרור עליו. העותר לא השלים עם פיטוריו מהשירות ופנה לכל הערכאות המוסמכות הצבאיות, כדי לשנות את ההחלטה. כך נבחן עניינו גם על ידי ראש אכ"א וגם על ידי נציב קבילות החיילים, ולא נמצא כי נפל פסול בשחרורו, כאמור.

בענין אחד שהעותר קובל נגדו, אכן נפל פגם אשר ביחס אליו נמתחה ביקורת גם על ידי נציב קבילות החיילים. פגם זה נעוץ בכך שבחוות הדעת שניתנה ביחס לתפקודו של העותר בשנת 2003 הוערך תחילה בציון 96, וציון זה תוקן ל-95 בתהליך הנרמול שנעשה לאחר מכן בחַיל, על בסיס השוואתי של הדרוג.

אין כל בסיס לטענתו של העותר כי חוות הדעת זויפה. אולם, שיטת דרוג זו הכוללת שינוי למפרע לא היתה ראויה. מכל מקום, המשיבים הבהירו בטיעוניהם כי אילו היה נותר הציון כ-96, ומוכנות אנו להניח כי זה היה דרוגו, הרי על בסיס יחסי ליתר ההערכות, לא היה הדבר משנה את התוצאה והעותר היה נכלל בגדר המשוחררים משירות.

בנסיבות הענין, לא מצאנו אפוא, עילה להתערב בהחלטת הגורמים המוסמכים בצבא, ולפיכך דין העתירה להדחות.