בג"ץ 11041/02 מגדולין אבו עוואד נ. מדינת ישראל-שר הפנים

בעתירה זו ביקשו העותרים כי נורה למשיב להעניק להם את הסעדים הבאים: אישור בקשתם לאיחוד משפחות, רישום נישואיהם של העותרים 1 ו-2 ורישום בתם, העותרת 3, במרשם האוכלוסין כבתו של העותר 2. במסגרת העתירה ניתן צו בינים למנוע את גירושה של העותרת 1 מהארץ עד לבירור העתירה.

במהלך הטיפול בעתירה, הסכים המשיב להעניק לעותרים את הסעדים שהתבקשו בעתירה. בתם נרשמה במרשם האוכלוסין ביום 25.5.03 ובא-כוח המדינה הודיע כי המשיב מסכים לרשום את העותרים כנשואים. כמו כן אושרה בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות, והעותרת 1 התבקשה להתייצב בלשכת מנהל האוכלוסין בבאר-שבע, שם יבוצע השינוי במרשם והעותרת 1 תופנה לשם קבלת היתרי שהייה בישראל. על-כן טען בא-כוח המשיב בהודעה מיום 4.12.2003 כי העתירה מיצתה את עצמה, ודינה להידחות.

מבוקשם של העותרים הוא כי לאור הזמן שחלף מאז הגישו את בקשתם לאיחוד משפחות, ועד שזו אושרה, נורה למשיב להעניק לעותרת 1 אזרחות לאלתר, או לכל הפחות להורות על שילובה בשלב מתקדם של ההליך המדורג. כמו כן מבקשים העותרים כי נפסוק לטובתם הוצאות, שכן לטענתם הגשת העתירה היא שהביאה למתן הסעדים המבוקשים על-ידי המשיב.

לא נוכל להיעתר לבקשת העותרים להורות למשיב להעניק לעותרת 1 אזרחות, או לשלבה בשלב מתקדם של ההליך המדורג, נוכח הוראותיו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. לפיכך, תוכל העותרת 1 בשלב זה לקבל רק היתר שהייה בישראל. אחרי שיינתן פסק הדין בעתירות העקרוניות העוסקות בתוקפו של החוק, שמורות לעותרים זכויותיהם לפנות למשיב בבקשה מחודשת בענין זה.

אשר על כן, העתירה מיצתה את עצמה, והיא נדחית. כיוון שהתעכב רישום הנישואין ורישום העותרת 3 כבתם של העותרים, יישא המשיב בהוצאות העותרים בסך של 5,000 ש"ח.