פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 11059/08 אבו אלוליד דגאני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · תפיסת מקרקעין לצורך הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחוןעתירה כנגד צו תפיסה שהוצא על פי החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה כנגד צו תפיסה שהוצא לצורך הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחון באזור מחנה הפליטים שועפט נדחתה. בית המשפט קבע כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר אישור תוואי הגדר ולאחר ביצוע עבודות בשטח. נקבע כי המקום שנבחר פוגע פחות בקרקע פרטית ונמצא בסמוך לצירי תנועה מרכזיים.

העובדות

צו תפיסה הוצא ביום 16.08.2006 למטרת הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחון באזור מחנה הפליטים שועפט. המקרקעין שהעותר טוען לבעלותם משתרעים על כ-6 דונם, והמעבר המתוכנן על כ-45.7 דונם, מתוכם כ-11 דונם פרטיים. העותר לא התנגד בהידברות בתנאי שמבניו וחנויותיו לא ייפגעו, ונוהלו מגעים על דמי שימוש ופיצויים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בצו תפיסה מקרקעין שהוצא לצורך הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחון?
  2. 2.האם יש לדחות עתירה שהוגשה בשיהוי ניכר לאחר אישור תוואי הגדר ובביצוע עבודות בשטח?

הלכות

  1. 1

    שיהוי ניכר בהגשת העתירה, לאחר אישור תוואי הגדר ועבודות בהיקף ניכר, מצדיק דחייתה מטעמי סף

    ״העתירה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר שבית משפט זה אישר את תוואי הגדר המוקמת סביב מחנה הפליטים שועפט״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בחירת מקום תפיסה שאינו משתרע על קרקעות פרטיות ככל האפשר, תוך שיקול הדרוש לביטחון ולתנועה, אינה פסולה

    ״המקום שנבחר להקמת המעבר הוא השטח הגדול ביותר בסביבה, שאינו משתרע על קרקעות פרטיות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו תפיסה
  • שעת חירום
  • גדר הביטחון
  • מסוף מעבר
  • מחנה הפליטים שועפט
  • שיהוי
  • דמי שימוש
  • פיצויים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

11059/08

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט י' דנציגר

העותרים:

1. אבו אלוליד דגאני

2. מחמד דגאני

3. מוחסן דגאני

4. מונזר דגאני

5. מאי דגאני

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. משרד הביטחון

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

א' באדר התשס"ט

(25.02.2009)

בשם העותרים:

עו"ד אלי תוסיה-כהן

בשם המשיבים:

עו"ד חני אופק

פסק-דין

העתירה מופנית כנגד צו תפיסה שהוצא ביום 16.08.2006 על פי החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום – תש"י-1949. מטרת התפיסה הינה הקמת מסוף מעבר בגדר הביטחון המיועד לאוכלוסיה האזרחית באזור מחנה הפליטים שועפט, כדי לאפשר המשך התנהלות שיגרת חיי האזרחים בהתחשב בכך שבמקום אושרה הקמת גדר הביטחון.

מהעתירה מתקבל הרושם כי העותר הינו בעל מבנים אשר צו התפיסה חל עליהם, ופוגע באפשרויות של העותר לעשות בהם שימוש. התברר מתשובת המדינה כי מדובר בחנויות ומבנים הנמצאים בסמוך, אך אלה לא נתפסו על פי הצו. המקרקעין שהעותר טוען לבעלות בהם משתרעים על שטח של 6 דונם בקירוב, הפנוי ממבנים. המעבר המתוכנן משתרע על שטח של 45.7 דונם שמתוכם רק 11 דונם הן אדמות פרטיות. המקום שנבחר להקמת המעבר הוא השטח הגדול ביותר בסביבה, שאינו משתרע על קרקעות פרטיות. כעולה מהודעת המדינה התקיימו מגעים בין נציגי המשיבים לעותר, ובהידברות שהיתה עימו לא התנגד העותר להיבטים הנובעים מתפיסת השטח בתנאי שלא יפגעו המבנים והחנויות שהוא מחזיק בהם וכך אמנם נעשה. בינתיים הוברר שיש טוענים נוספים לבעלות באותו שטח ובכפיפות לטענות הנוגעות לזכויות באותם מקרקעין נוהלו מגעים עם העותר על דמי שימוש ופיצויים. השיקולים להקמת המעבר במקום שאותר, הביאו כאמור בחשבון את הצורך להפחית מן הפגיעה בקרקע פרטית, אך שיקול מרכזי בבחירת המקום היתה גם החשיבות שיש להקמת המעבר במקום שנבחר, והחשיבות שיש בכך שהמעבר יהיה בסמוך לצירי תנועה מרכזיים כדי להקל על המשתמשים במעבר את ההשתלבות בעורקי התנועה הראשיים.

על כל אלה יש להוסיף כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר שבית משפט זה אישר את תוואי הגדר המוקמת סביב מחנה הפליטים שועפט, את הדחיפות הביטחונית בהקמת הגדר, ולאחר שבמקום בוצעו כבר עבודות בהיקפים ניכרים שהעותר ידע עליהן.

אשר על כן דין העתירה להידחות גם מטעמי סף וגם לגופה.

ניתן היום, א' באדר התשס"ט (25.02.2009), בפני באי-כוח

הצדדים.

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ת

ש ו פ

ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 959/13דג'אני אבו אל וליד נ. שר האוצרפסק-דין

הלכות

  1. 1שיהוי ניכר בהגשת העתירה, לאחר אישור תוואי הגדר ועבודות בהיקף ניכר, מצדיק דחייתה מטעמי סף
  2. 2בחירת מקום תפיסה שאינו משתרע על קרקעות פרטיות ככל האפשר, תוך שיקול הדרוש לביטחון ולתנועה, אינה פסולה