בג"ץ 1107/16 מוחמד פאיז טלאל אלדבס נ. מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

1.

העתירה שבכותרת הוגשה ביום 9.2.2016 כעתירה דחופה בה ביקשו משפחות העותרים 2-1, עצורים קטינים, והעותר 3, בין היתר, לדעת "מה עלה בגורלם" של העותרים.

2.בתגובת המדינה מיום 10.2.2016 נמסר כי העותרים נעצרו בבתיהם ביום 8.2.2016 לפנות בוקר, בחשד להשלכת מטעני חבלה ובקבוקי תבערה לעבר כוחות ביטחון. עוד נמסר כי כבר ביום המעצר התקשרו החוקרים לאמו של העותר 1 ולאביו של העותר 2 והודיעו להם כי העותרים עצורים במרחב קדם בירושלים וכן נמסר להם כי העותרים פגשו עורך דין לפני חקירתם ביום 8.2.2016. בנסיבות אלו, טענה המדינה כי לא היה מקום להגיש את העתירה כעתירה דחופה לצו habeas corpus , כי מן הראוי היה להבהיר בעתירה כי הוריהם של העותרים ידעו שהם עצורים במרחב קדם ואף התייעצו עם עורך דין וכי דין העתירה להימחק.

3.לאחר קבלת תגובת המדינה התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על עתירתם, ובהודעתם מיום 11.2.2016 הודיעו העותרים כי הם עומדים על העתירה בציינם כי כל מאמציו של העותר 3 לקבל את הסעדים המבוקשים טרם הגשת העתירה עלו בתוהו, ורק הגשת העתירה הניעה את המשיבים לבצע בדיקה יסודית בעניינם של העותרים. לטענת העותרים, הם ידעו על מעצר העותרים אך לא ידעו היכן הם נמצאים, והמשיבים אמנם מסרו למשפחות כי העותרים עצורים במרחב קדם, אך מדובר במידע כללי שאינו כולל את שם התחנה. משכך, מבקשים העותרים כי נורה למשיב 2 להקפיד על קבלת מידע אודות מקום החזקתם של עצורים ולקצר את משך הזמן בו הוא עונה לפניות כשהעצור הוא קטין וכן כי המשיב 4 יקפיד לרשום "בזמן אמת" את מקום החזקתם של עצורים בתחנות שבאחריותו.

4.נוכח האמור בתגובת המדינה מיום 10.2.2016 באשר למידע שנמסר למשפחות ולמשיב 3, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה. עם זאת, מן המזכר מש/3 שצורף לתגובת המדינה לא ברור באיזו שעה ביום 8.2.2016 נמסר המידע למשפחות העותרים 1 ו-2 (האם לפני פניית המשיב 3 למשל"ט כליאה או לאחריה). מכל מקום מן המזכר מש/4 עולה כי התשובה למשיב 3 ניתנה רק למחרת היום (9.2.2016) בשעה 13:21. נוכח נתונים אלה נראה כי לפחות ככל שמדובר בעצורים קטינים, מן הראוי כי היכולת ליתן תשובות באשר למקום הימצאם תהא מיידית ומהירה.

העתירה נמחקת. אין צו להוצאות.