בג"ץ 11103/05 מסרוואה מאליק עבדל-לטיף נ. שר המשטרה

עניינה של העתירה שבפנינו הוא בטענת העותר, אסיר המרצה החל מיום 6.3.03 עונש של 4 שנות מאסר בפועל, כי המשיב מפר הסכם שנחתם עימו ביום 28.2.88, ועיקרו התחייבות להבטיח את שלומו. כן נטען כי העותר סובל ממצב בריאותי קשה ועובר התעללות מצד שירות בתי הסוהר.

העתירה, אשר נוסחה על ידי העותר עצמו, הינה מעורפלת ביותר ונעדרת פירוט עובדתי חיוני וכן התייחסות לסעד המבוקש. אף המשיב, שנתבקש להגיש תגובתו לה, התקשה לברר כנגד מה מלין העותר ומהי התשתית העובדתית לטענותיו. בתוך כך ציין כי לא עלה בידיו לאתר את ההסכם אליו מתייחסת העתירה. לנוכח זאת טען המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף, משום שאינה מניחה תשתית עובדתית מתאימה ואף אינה מגלה עילה להתערבות בית משפט זה. כן טען המשיב כי ככל שמופנות טענות העותר נגד תנאי מאסרו, הרי שדין העתירה להידחות גם מחמת קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים. בהקשר זה ציין המשיב כי העותר אכן העלה טענות דומות שבבפנינו במסגרת עתירה מינהלית שהוגשה לבית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב (עע"א 2207/04) ונדחתה ביום 10.11.04.

דין העתירה להידחות על הסף. אין בידינו כל דרך לברר את טענות העותר ביחס להפרת ההסכם שנחתם עימו, על-פי הטענה לפני כ-18 שנים, וזאת לנוכח אופיין הכללי של טענותיו ובשל אי עיגונן בתשתית עובדתית מתאימה. בנסיבות אלה אין העתירה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. ככל שמופנות טענות העותר גם כנגד תנאי מאסרו, הרי שדינן להתברר בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים, כשם שאכן עשה העותר בעבר.

אשר על כן, העתירה נדחית.