פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
1114/11
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
יהודה נווה
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה
2. המוסד לביטוח לאומי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד כהן אפרים
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
עניינה של העתירה בבקשת העותר לבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטים רבינוביץ, פליטמן ורוזנפלד, מר צוייג ומר זמני) בעב"ל 66/10 מיום 14.1.10, שבגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופט ד"ר לובוצקי, מר נחום ומר עדן) בל' 4919/08 מיום 22.12.10. בית הדין האזורי דחה את תביעת העותר להכיר בתאונה שאירעה לו כתאונת עבודה.
ב.
העותר, נגר במקצועו, והבעלים של חברת "דלתות אורן בע"מ". ביום 27.7.07 הטיס מטוס זעיר שאליו נלווה מצנח רחיפה, לטענתו לצורך פרסום החברה שבבעלותו. לעותר אירעה תאונה, והוא נפצע כשפגע בקו מתח גבוה. משסירב המוסד לביטוח לאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה, הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
ג.
בית הדין האזורי קבע, כי העותר לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח קיומה של תאונת עבודה תוך ועקב עבודתו, שכן לא שוכנע כי מטרת הרחיפה היתה במהותה לצורך פרסום החברה, ולא לצרכי הנאה פרטיים. הודגש, כי לטיסה נלוה חבר אישי של העותר (ללא קשרי עבודה), כי העותר יצא לטיסה כ- 10 שעות לאחר תום האירוע שבו כנטען ביקש לפרסם (חזיון אור-קולי במצדה), והקשר היחיד לעבודת הנגרות הוא הפרסום שעל המצנח.
ד.
בית הדין הארצי לעבודה לא מצא להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. צוין, כי התאונה אירעה מחוץ למפעל ומחוץ לשעות העבודה, ועל כן על העותר הנטל להוכיח כי התאונה אירעה תוך ועקב העבודה; כך אם הוא עובד החברה, קל וחומר אם הוא עובד עצמאי. צוין, כי נסיבות המקרה כולן מעידות שהטיסה התבצעה כחלק מתחביב הטיסה של העותר, ביניהן העובדה שנלוה אליו חבר אישי, כאמור, וכן כי על גבי המצנח לא צוין מספר טלפון או פרט מזהה אחר של החברה. צוין, כי גירסת העותר הקושרת את החיזיון האור-קולי במצדה לטיסה אין להלמה נוכח האמור באשר למועד הטיסה.
ה.
בעתירה נטען, כי בניגוד לקביעות בית הדין הארצי לעבודה אירעה התאונה בשעות העבודה, שכן העותר עובד 6 ימים בשבוע, כ- 10 שעות מדי יום. הודגש, כי בניגוד לקביעתו של בית הדין הוא אינו עובד עצמאי, ועל כן מתקיימת החזקה שהתאונה אירעה תוך ועקב עבודתו. עוד נטען, כי הפציעה אירעה במהלך פעילות למטרות פרסום, לראיה פרוטוקול החברה בדבר ההחלטה לרכוש את המצנח, חשבונית מס של החברה בדבר הרכישה, תצהירים של העותר, רעייתו והחבר שנלוה אליו ועוד.
ו.
העיקרון המנחה בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק הוא, כי עליו לנהוג ריסון ואיפוק רב בהתערבותו בהכרעות בית הדין לעבודה, הפועל מתוקף מומחיותו המיוחדת בעניינים של משפט העבודה אשר נתונים לסמכותו הייחודית. התערבות בית המשפט העליון בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה מצטמצמת למקרים שבהם מתגלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין מושא העתירה, או למקרים אשר בהם מתקיימות נסיבות שבהן שורת הצדק מחייבת התערבות שיפוטית בהכרעה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פד"י מ(1) 673, 693; בג"ץ 3512/04 שזיפי נ' בית הדין הארצי לעבודה , פד"י נט(4) 70; בג"ץ 11198/04 יפרח נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם); בג"ץ 4829/04 אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם)) .
במקרה זה לא הצביע דנן העותר על טעות משפטית מהותית שנפלה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. עיקר טענותיו נוגעות לקביעות עובדתיות של בית הדין האזורי לעבודה, אשר בית משפט שלערעור אינו נוטה להתערב בהן, כל שכן בית משפט זה בעתירה המוגשת לפניו שהיא מעין גלגול שלישי. פסיקת בתי הדין לעבודה בנידון דידן אינה עומדת בסתירה לשורת הצדק, עניינה הוא פרטני לעותר, ואין היא מעלה שאלה כללית בעלת השלכה עקרונית.
ו.
לא נוכל איפוא להיעתר למבוקש.
ניתנה היום, י"ב באדר א'
תשע"א (16.2.11).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט