פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1115/15טטיאנה שיימן נ. משרד לקליטת העלייה

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט מנהלי · דיור ציבורי - סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהלייםעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בעניין דיור ציבורי

העתירה בעניין אי־הענקת דיור ציבורי לעותרת הזכאית נדחתה על הסף. עניינים של דיור ציבורי נתונים לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, ורצון העותרת בסעד רחב אינו פוטר אותה מפנייה אליו. לא ניתן צו להוצאות.

העובדות

העותרת הוכרה בהחלטות משנים 2003 ו-2006 כזכאית לדיור ציבורי, אך לא הוצעה לה דירה והודע לה כי זכאותה פקעה. היא עתרה נגד המחדל וטענה גם לכשל במנגנון הבקרה על יישום ההחלטות. המשיבים 1-2 לא הגישו עמדה בשל סכסוך עבודה של פרקליטי המדינה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה בעניין דיור ציבורי נוכח קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים
  2. 2.האם רצון העותרת לבקש סעד החורג מעניינה הפרטני פוטר אותה מהפנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים

הלכות

  1. 1

    עתירה בעניין דיור ציבורי, לרבות מחדל, נתונה לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים לפי פרט 13 לתוספת הראשונה, ולכן קיים סעד חלופי והעתירה נדחית על הסף.

    ״דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים.״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    בקשת סעד רחב החורג מעניינה הפרטני של העותרת אינה משחררת אותה מהדרך שהתווה המחוקק לבירור עתירות בענייני דיור ציבורי.

    ״אין בו כדי לשחררה מהדרך שהתווה המחוקק לבירור עתירות בענייני דיור ציבורי לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • דיור ציבורי
  • סעד חלופי
  • בית המשפט לעניינים מינהליים
  • זכאות
  • עתירה ציבורית
  • נוהל
  • מחדל

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

1115/15

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז

העותרת:

טטיאנה שיימן

נ ג ד

המשיבים:

1. משרד לקליטת העלייה

2. משרד הבינוי והשיכון

3. עמידר החברה הלאומית לשיכון

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

עו"ד איליה וייסברג

בשם המשיבים 2-1:

עו"ד מוריה פרימן

פסק-דין

השופט מ' מזוז:

1.

בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת להורות למשיבים לנמק מדוע טרם העמידו לה דיור ציבורי בהתאם להחלטות מהשנים 2003 ו-2006 אשר קבעו זכאותה לכך, ומדוע הודיעו לה כי פקעה זכאותה על אף שלא הוצעה לה כל דירה, לא חידשו זכאותה גם אחר שתקופת הזכאות הוארכה בנהליהם ואין הם משיבים לפניותיה החוזרות בענין. כן מבקשת היא לנמק מדוע אין כל מנגנון בקרה ליישום החלטות הועדות הקובעות

זכאות לדיור ציבורי.

2.

עם קבלת העתירה הוריתי לצדדים להגיש תחילה עמדתם בשאלת קיומו של סעד חלופי לפי פרט 13 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק ) . העותרת טענה, כי נושא העתירה אכן מכוסה תחת פרט זה בתוספת לחוק, אולם הסעד העיקרי המבוקש בעתירה רחב יותר וחורג מעניינה הפרטני,

בהתייחסו לקבוצת אוכלוסיה שזכאותה בוטלה באותו אופן. כן טענה, כי אין בידה להגיש עתירה מינהלית משאין בידה החלטה מינהלית ספציפית לתקוף. המשיבים 2-1 הודיעו, כי אין בידם להגיש עמדה נוכח סכסוך העבודה עליו הכריז ארגון פרקליטי המדינה והעיצומים הננקטים במסגרתו. המשיב 3 לא הגיש כל עמדה.

1.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

2.

לפי סעיף 5(1) לחוק מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה נגד החלטה של רשות (לרבות מחדל - סעיף 2 לחוק), בין היתר בענין של "דיור ציבורי", בהתאם לפרט 13 לתוספת הראשונה: " דיור ציבורי - החלטה של רשות בעניין דיור ציבורי לפי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, למעט סעיף 12, ולפי

חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי , התשנ"ח-1998, וכן עניני דיור ציבורי לפי כל נוהל " .

5.

רצונה של העותרת לבקש בעתירה סעד החורג מעניינה הפרטני, כנטען, אין בו כדי לשחררה מהדרך שהתווה המחוקק לבירור עתירות בענייני דיור ציבורי לפני בית המשפט לעניינים מינהליים. אין בכך כדי לנקוט עמדה אם אכן העתירה, כפי נוסחה, הולמת "עתירה ציבורית".

6.

סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. בנסיבות הענין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י' באייר התשע"ה (29.4.2015).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עתירה בעניין דיור ציבורי, לרבות מחדל, נתונה לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים לפי פרט 13 לתוספת הראשונה, ולכן קיים סעד חלופי והעתירה נדחית על הסף.
  2. 2בקשת סעד רחב החורג מעניינה הפרטני של העותרת אינה משחררת אותה מהדרך שהתווה המחוקק לבירור עתירות בענייני דיור ציבורי.