בג"ץ 11235/04 עיריית חברון ועוד 90 אחרים נ. מדינת ישראל

הנשיאה ד' ביניש:

העתירות שלפנינו הופנו כנגד מגבלות התנועה באזור הרגיש ביותר בחברון, אזור המועד לחיכוך בין חלקי האוכלוסייה שבעיר – התושבים הפלשתינים והמתיישבים הישראלים – ומדובר בלב העיר במקום שהיה בעבר אזור מסחרי שוקק חנויות בשכונות צפופות. העתירות הוגשו לפני שנים וקיימנו בהן מספר דיונים, במטרה למצוא פתרונות מעשיים ולהקל על האוכלוסייה בעיר.

בהחלטה שניתנה על ידינו ב-15.07.2009, התייחסנו לשיתוף פעולה בהסכמה בין העירייה למשיבים לעניין אפשרות פתיחת ציר ציון ושני שווקים, שוק התרנגולים וסמטת הזהב. כן התייחסנו לצורך לקבל תגובה ביחס לרח' השוהדה, ציר בית- המרקחת, ציר תנובה והשכונות שממזרח ודרום מזרח למערת המכפלה ומצפון לעיקול 160. לפני הדיון היום קיבלנו הודעות עדכון, שמענו גם בדיון את מח"ט יהודה, אל"מ גיא חזות, ביחס למצב בעיר. על פי עמדת שני הצדדים חל שיפור מסוים במצב הביטחון ופחתו האירועים של פיגועים בעיר במהלך השנה. אף על פי כן היו שני פיגועי טרור חמורים ביותר שמוצאם בחברון ובקרבתה בוצעו, ועלו בקרבנות ששילמו בחייהם.

על רקע השיפור היחסי במצב ניתנו מספר הקלות לתושבים הפלשתינים שבאו לידי ביטוי בכך שציר ציון נפתח לתנועת כלי רכב, אף כי מפוקחים ומוגבלים לאלה הגרים באזור והם בעלי רכב שאינם רבים – עד היום ניתנו 36 היתרים. כמו כן יש הסכמה של המשיבים לאפשר תנועת אוטובוסים לתושבים, אפשרות שלא מומשה אך היא עומדת להם כשיחליטו לעשות כן.

באשר לסמטת הזהב, העירייה מוכנה לשתף פעולה בעניין הקירוי של הסמטה, אך התכניות טרם בוצעו בשל רצון של העירייה בקירור הולם המחייב עלות תקציבית גבוהה והמימון לכך טרם נמצא. אשר ליתר האזורים שהיו במחלוקת, קיימו המשיבים התייעצות בדרג הבכיר ביותר, אך מטעמים של סיכון חיים לאוכלוסייה במקום, והחיכוך המתמיד בין האוכלוסיות הצפופות ועל רקע מצב הביטחון הנפיץ גם לעת הזו, לא ראו המשיבים לשנות מההגבלות שהוטלו. שני הצירים המרכזיים, ציר תנובה וציר בית-המרקחת, נותרו, אפוא, ביחס לתושבים הפלשתינים, פתוחים להולכי רגל בלבד, אך אינם פתוחים לכלי רכב.

לאחר שקיבלנו את הנתונים כאמור, לא ראינו כי יש בידינו להתערב לשינוי המצב לעת הזו. הנימוקים ששמענו מפי המח"ט ובא-כוח המדינה, הם שיקולים הנוגעים לביטחון ולסיכון חיים, ואלה שיקולים שבסמכותו ואחריותו של המפקד הצבאי.

מהעמדות שהושמעו בפנינו במהלך התיקים, אנו משוכנעים כי ככל שיתאפשר ינסו המשיבים להקל על פתיחת החנויות ועל חופש התנועה במקום. לעת הזאת העתירות שלפנינו מוצו ואין עוד מקום להמשיך ולדון בהם.

לפיכך, בכפיפות לאמור לעיל, העתירות נידחות.