פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 11315/05 א.י. בצלאל, עו"ד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · הסגרה לארצות-הבריתעתירה לבג"ץ לאסור הסגרה בניגוד לפסק דין קודם של בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה של עותר ציבורי שביקש לאסור על המשיבה להסגיר לארצות-הברית מבוקש, בניגוד לפסק דין קודם בעניינו. נקבע כי אין לפתוח את עניינו של מבוקש הסגרה באמצעות צד זר להליך שהתנהל כדין במסלול השיפוטי. כמו כן נקבע כי הטענות הכלליות והסתמיות אינן מגלות עילה.

העובדות

המבוקש להסגרה לארצות-הברית הוא אדם שהליכי ההסגרה נגדו התנהלו במסלול השיפוטי של בתי המשפט המוסמכים. בית המשפט העליון דן בענינו בע"פ 5496/05 ונתן פסק דין. העותר, שאינו צד להליך ואין לו עניין אישי בו, עתר לאסור את ההסגרה בטענה לסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לאסור על המשיבה להסגיר את המבוקש בניגוד לפסק הדין בע"פ 5496/05?
  2. 2.האם עותר ציבורי ללא עניין אישי רשאי לפתוח בעתירה את עניינו של מבוקש להסגרה?

הלכות

  1. 1

    עתירה של עותר ציבורי ללא עניין אישי, הנוגעת לשאלות שנידונו בהליך הסגרה שבו היה בעל העניין מיוצג, אינה ראויה להתקבל, שכן אין לפתוח את עניינו של מבוקש הסגרה באמצעות צד זר להליך.

    ״אין לפתוח את עניינו של מבוקש להסגרה באמצעות צד זר להליך בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות כלליות וסתמיות, שאינן מצביעות על פגמים בפסק הדין, אינן מגלות עילה לגופו של עניין.

    ״טענות העותר כלליות וסתמיות, ואינן מצביעות על פגמים כלשהם בפסק הדין נשוא העתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסגרה
  • עותר ציבורי
  • עניין אישי
  • חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
  • פסק הדין
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

11315/05

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט א' גרוניס

העותר:

א.י. בצלאל, עו"ד

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

פסק דין

השופטת ד' ביניש :

בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נאסור על המשיבה להסגיר לארצות-הברית את זאב רוזנשטיין, בניגוד לאמור בפסק דינו של בית משפט זה מיום 30.11.05 בע"פ 5496/05 זאב רוזנשטיין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

טענתו המרכזית של העותר הנה, כי הסגרתו של רוזנשטיין לארצות הברית עומדת בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי פסק הדין שניתן בעניינו פוגע בזכויות יסוד המוקנות לאזרחי מדינת ישראל. העותר הינו "עותר ציבורי", ללא עניין אישי בנושא העתירה. עתירתו נוגעת לשאלות משפטיות הכרוכות בסוגיית ההסגרה ונידונו בהרחבה בע"פ 5469/05 הנ"ל, כאשר בעל העניין היה מיוצג בהליך שהתנהל בפני בית המשפט. אין לפתוח את עניינו של מבוקש להסגרה באמצעות צד זר להליך בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, לאחר שההליכים על-פי החוק התקיימו במסלול השיפוטי של בתי המשפט המוסמכים. מעבר לנדרש נציין, כי גם לגופו של עניין אין העתירה מגלה עילה. טענות העותר כלליות וסתמיות, ואינן מצביעות על פגמים כלשהם בפסק הדין נשוא העתירה.

נוכח האמור לעיל דין העתירה להידחות על הסף.

ניתן היום, י' בכסלו התשס"ו (11.12.2005).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עפ 5496/05
  • עפ 5469/05

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 1175/06שורת הדין - ISRAEL LAW CENTER נ. שרת המשפטיםפסק-דין

הלכות

  1. 1עתירה של עותר ציבורי ללא עניין אישי, הנוגעת לשאלות שנידונו בהליך הסגרה שבו היה בעל העניין מיוצג, אינה ראויה להתקבל, שכן אין לפתוח את עניינו של מבוקש הסגרה באמצעות צד זר להליך.
  2. 2טענות כלליות וסתמיות, שאינן מצביעות על פגמים בפסק הדין, אינן מגלות עילה לגופו של עניין.