פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
11395/05 - א'
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
העותרים:
1. ראש עיריית
סבסטיא, מאמון הרון קאיד
2. ראש מועצת הכפר אלנאקורה, סאמי מחמוד זריק
3. ראש מעצת הכפר דיר שרף, נגיב מוחמד סובחי זיב
4. מהנד מחמוד אבו עבארה
5. מחמוד מסעוד אבו גזאל
6. אחמד מוחמד עבד אלקרים חסן
7. מוחמד עבד אלעזיז אחמד עלי
8. מוחמד קמאל חסן אבו עברה
9. ראסם חסין מוחמד חגלה
10. עבד אלמנעם טלאל עבד אלרחים
11. עבד אלוהאב מוחמד מסעוד ענתרי
12. מוהיב מוחמד סובחי עארף
13. מרואן מחמוד קאיד ענתרית
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת
ישראל
2. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ט"ז בטבת התשס"ו
(16.01.2006)
בשם העותרים:
עו"ד פתחי שביטה; עו"ד ויאם שביטה
בשם המשיבים:
עו"ד אבי ליכט
החלטה
הנשיא א' ברק:
עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי נורה על ביטול צו תפיסת המקרקעין 165/05/ת', צו איסור בניה 08/05, וצו סגירת שטח 08/05/ס' שהוצאו על-ידי המשיבים לשם הקמת שטח ביטחון מיוחד סביב היישוב שבי שומרון שבמרכז השומרון (להלן – שב"ם). מרחב ההגנה כולל מרכיבי ביטחון שונים, וביניהם גדר ביטחון הנבנית במרחק של כ-400 מטר מבתי היישוב הקיצוניים. תכלית מרחב ההגנה הינה למנוע, ככל שניתן, חדירת מחבלים ליישוב ולמנוע ירי לעבר בתיו הקיצוניים, וכן, במקרים בהם נפרצת הגדר, לספק התרעה לכוחות הביטחון על חדירת מחבלים לגבולות היישוב שתאפשר לכוחות הביטחון זמן פעולה על מנת ללכוד את החודרים קודם שיגיעו לבתי היישוב.
העתירה הוגשה ביום 11.12.2005. ביום 16.1.2006 התקיים דיון בפני הרכב (הנשיא ברק, השופט לוי, השופט גרוניס) בבקשת העותרים למתן צו ביניים שימנע ביצוע העבודות באזור. לטענת העותרים, תוואי שטח הביטחון המיוחד עובר בתוך אדמות חקלאיות מעובדות שבבעלות תושבי הכפרים סבסטיה, דיר שרף, ואלנאקורה. הקמת גדר הביטחון בתוואי הנוכחי תחייב עקירתם של מאות עצי זית, ותנתק את החקלאים מאדמות חקלאיות רבות נוספות שתיוותרנה במרחב התפר שבין השב"ם לגדר הפנימית המקיפה את היישוב. בכך תיפגע קשות זכותם לחופש תנועה, וזכותם לקנין ולתעסוקה. עמדת העותרים היא כי הוצאת צו ביניים שיעמוד בתוקפו עד להכרעה בעתירה היא חיונית על מנת למנוע נזק בלתי הפיך למטעים ולעצים.
המשיבים מבקשים כי נדחה את הבקשה לצו ביניים. הם עומדים על הצורך הביטחוני החיוני בהשלמת העבודות באזור. עמדתם היא שצורך ביטחוני זה נעשה דוחק עוד יותר לאחר פינוי יישובי צפון השומרון במסגרת תכנית ההתנתקות, שכן היישוב שבי שומרון הוא כעת אחד היישובים הישראליים הצפוניים ביותר באזור השומרון, והוא חשוף, על כן, לסיכון ביטחוני מוגבר. המשיבים מציינים כי בעלי הקרקעות שיוותרו מצידה הפנימי של הגדר יוכלו להמשיך לעבד את קרקעותיהם באמצעות שערים חקלאיים שיוקמו לצורך כך. לבסוף, המשיבים מתחייבים כי אם תתקבל העתירה, ישיבו את המצב לקדמותו, וישלמו פיצויים ראויים תמורת הנעשה שלא ניתן להשיבו.
לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו בחומר שהונח לפנינו, נחה דעתנו כי אין מקום ליתן צו ביניים. נימוקים להחלטתנו זו יינתנו במסגרת פסק הדין בעתירה.
המשך הדיון בעתירה יידחה עד למתן פסק הדין בבג"ץ 1348/05 ובבג"ץ 3290/05.
ה נ ש י א
השופט א' א' לוי:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' גרוניס:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בהחלטתו של הנשיא א' ברק.
ניתן היום, י"א באייר התשס"ו
(09.05.2006).
ה נ ש י א ש ו פ
ט ש ו פ ט