בג"ץ 1143/11 מכון ירושלים לצדק נ. הכנסת

השופט

י' דנציגר:

לפנינו עתירה למתן צו-על-תנאי אשר יורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל הליך רישום ברית הזוגיות לחסרי דת הקבוע בחוק

ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010 (להלן:

"החוק" ).

העותרים טוענים, בין היתר, כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ובזכות החוקתית לשוויון. בנוסף נטען, כי החוק פוגע בזכות לפרטיות של האזרחים חסרי הדת ואילו התקנות שהוצאו מכוחו משפילות אותם.

המשיב 2 - משרד המשפטים -

טוען כי דין העתירה להימחק על הסף ממספר טעמים ובהם: היות העתירה תיאורטית וגורפת; נוכח העדרם של עותרים קונקרטיים הטוענים שנפגעו מהחוק; ובהתחשב בכך שהחוק אינו גורע מהאפשרויות שהיו לחסרי דת לפני חקיקתו, אלא דווקא פותח לפניהם מסלול נוסף שלא עמד לרשותם קודם לכן.

המשיבה 1 - כנסת ישראל - הצטרפה לנימוקי תגובת המשיב 2.

הגם שלפנינו עתירה המעלה שאלות מורכבות, בעלות חשיבות ציבורית, אין להתעלם מכך שמדובר בצעד חקיקתי ראשון בלבד, בתחום חדש ומורכב, שיתכן שיתלוו לו צעדים חקיקתיים נוספים, ושלכן מן הראוי לאפשר לו להתפתח מעט בטרם יידרש לו בית משפט זה.

באשר לטענות לפיהן תקנות ברית הזוגיות לחסרי דת, התשע"א-2010 פוגעות באזרחים חסרי הדת שעלו לישראל מכוח חוק השבות, בחייבן את כל מי שמבקש להירשם במרשם הזוגיות להצהיר כי הוא אינו יהודי, הרי מעבר לכך שלא נתבקש סעד ספציפי במסגרת העתירה דנן בנושא זה, אנו סבורים כי מן הראוי שראשית לכל תעשה פניה מסודרת למתקין התקנות בעניין זה, על מנת שיתאפשר לו לשקול ניסוח של התקנות (לרבות הטפסים שבתוספת) באופן שימנע פגיעה מיותרת במבקשים.

לאחר ששמענו את טיעוניהם של באי כוח העותרים הצענו לעותרים למשוך את העתירה בכפוף לשמירת זכותם להעלות השגותיהם בעתיד. לאחר התייעצות הודיעוני העותרים כי הם עומדים על עתירתם.

העתירה נדחית. העותרים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח לכל אחד מן המשיבים.