פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1143/11 מכון ירושלים לצדק נ. הכנסת

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה עתירה נגד חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, שטענה לפגיעה בחיי משפחה, בשוויון ובפרטיות. נקבע כי מדובר בצעד חקיקתי ראשון שראוי לתת לו להתפתח, וכי טענות לגבי התקנות וחובת ההצהרה על אי-יהדות צריכות להיות מובאות תחילה בפניה למתקין התקנות. העותרים חויבו בהוצאות בסך 3,000 ש"ח לכל משיב.

העובדות

העותרים טענו כי החוק פוגע בזכות לחיי משפחה ובזכות לשוויון, וכי התקנות משפילות חסרי דת ופוגעות בפרטיותם. משרד המשפטים וכנסת ישראל ביקשו למחוק את העתירה על הסף מטעמים של תיאורטיות, העדר עותרים קונקרטיים ופתיחת מסלול נוסף. לאחר שהוצע לעותרים למשוך את העתירה, הם עמדו על עתירתם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל את הליך רישום ברית הזוגיות לחסרי דת הקבוע בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010?

הלכות

  1. 1

    החוק הוא צעד חקיקתי ראשון בתחום חדש ומורכב, ולכן יש לאפשר לו להתפתח מעט בטרם ייערך דיון שיפוטי בו.

    ״שמדובר בצעד חקיקתי ראשון בלבד, בתחום חדש ומורכב, שיתכן שיתלוו לו צעדים חקיקתיים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לפגיעה בחסרי דת שעלו לישראל מכוח חוק השבות בשל חובת הצהרה על אי-יהדות יש להעביר תחילה לפנייה מסודרת למתקין התקנות.

    ״מן הראוי שראשית לכל תעשה פניה מסודרת למתקין התקנות בעניין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ברית זוגיות לחסרי דת
  • צו-על-תנאי
  • עתירה
  • חסרי דת
  • חיי משפחה
  • שוויון
  • פרטיות
  • חוק השבות
  • תקנות
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

1143/11

לפני:

כבוד השופט

י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

העותרים:

1. מכון ירושלים לצדק

2. העמותה לזכויות משפחות מעורבות

נ ג ד

המשיבים:

1. הכנסת

2. משרד המשפטים

­­

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

ב' בחשון תשע"ג

(18.10.12)

בשם העותרים:

עו"ד מ' דקר; עו"ד כ' מאיירס

בשם המשיבה 1:

עו"ד א' סומפולינסקי

בשם המשיב 2

עו"ד ח' אופק

פסק-דין

השופט

י' דנציגר:

לפנינו עתירה למתן צו-על-תנאי אשר יורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל הליך רישום ברית הזוגיות לחסרי דת הקבוע בחוק

ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010 (להלן:

"החוק" ).

העותרים טוענים, בין היתר, כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ובזכות החוקתית לשוויון. בנוסף נטען, כי החוק פוגע בזכות לפרטיות של האזרחים חסרי הדת ואילו התקנות שהוצאו מכוחו משפילות אותם.

המשיב 2 - משרד המשפטים -

טוען כי דין העתירה להימחק על הסף ממספר טעמים ובהם: היות העתירה תיאורטית וגורפת; נוכח העדרם של עותרים קונקרטיים הטוענים שנפגעו מהחוק; ובהתחשב בכך שהחוק אינו גורע מהאפשרויות שהיו לחסרי דת לפני חקיקתו, אלא דווקא פותח לפניהם מסלול נוסף שלא עמד לרשותם קודם לכן.

המשיבה 1 - כנסת ישראל - הצטרפה לנימוקי תגובת המשיב 2.

הגם שלפנינו עתירה המעלה שאלות מורכבות, בעלות חשיבות ציבורית, אין להתעלם מכך שמדובר בצעד חקיקתי ראשון בלבד, בתחום חדש ומורכב, שיתכן שיתלוו לו צעדים חקיקתיים נוספים, ושלכן מן הראוי לאפשר לו להתפתח מעט בטרם יידרש לו בית משפט זה.

באשר לטענות לפיהן תקנות ברית הזוגיות לחסרי דת, התשע"א-2010 פוגעות באזרחים חסרי הדת שעלו לישראל מכוח חוק השבות, בחייבן את כל מי שמבקש להירשם במרשם הזוגיות להצהיר כי הוא אינו יהודי, הרי מעבר לכך שלא נתבקש סעד ספציפי במסגרת העתירה דנן בנושא זה, אנו סבורים כי מן הראוי שראשית לכל תעשה פניה מסודרת למתקין התקנות בעניין זה, על מנת שיתאפשר לו לשקול ניסוח של התקנות (לרבות הטפסים שבתוספת) באופן שימנע פגיעה מיותרת במבקשים.

לאחר ששמענו את טיעוניהם של באי כוח העותרים הצענו לעותרים למשוך את העתירה בכפוף לשמירת זכותם להעלות השגותיהם בעתיד. לאחר התייעצות הודיעוני העותרים כי הם עומדים על עתירתם.

העתירה נדחית. העותרים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח לכל אחד מן המשיבים.

ניתן

היום, ב' בחשון תשע"ג (18.10.2012).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 536/22אלי אקסלרוד נ. ממשלת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 129/13אלי אקסלרוד נ. ממשלת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1החוק הוא צעד חקיקתי ראשון בתחום חדש ומורכב, ולכן יש לאפשר לו להתפתח מעט בטרם ייערך דיון שיפוטי בו.
  2. 2טענות לפגיעה בחסרי דת שעלו לישראל מכוח חוק השבות בשל חובת הצהרה על אי-יהדות יש להעביר תחילה לפנייה מסודרת למתקין התקנות.