פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"א 97 /
1152
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש:
וקסמן שאול
נגד
המשיב
ה:
עפר - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית
בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת
ו של בית המשפט
המחוזי
בחיפה בהמרצה 20375/97 מיום 23.1.97
שניתנה
על ידי כבוד השופט מ. נאמן
בשם
המבקש: עו"ד יעקב הרכבי
בשם
המשיבה: עו"ד אבי קליר
החלטה
המבקש הוא חבר במשיבה שהיא אגודה שיתופית בע"מ. ביום 31.3.95 הגיש המבקש בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה כספית כנגד המשיבה (ת.א 165/95). בפתח כתב ההגנה, שהוגש מטעם המשיבה, הקדימה זו וטענה, כי יש להורות על העברת התובענה לדיון בפני המשקם בהתאם לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי התשנ"ב- 1992. בהחלטה מיום 23.1.97 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופט מ. נאמן) את טענת המשיבה. בית המשפט הורה כי תביעת המבקש תועבר לבירור בפני המשקם לפי החוק האמור.
מונחת בפני בקשת רשות לערער על החלטה זו של בית המשפט המחוזי. הלכה פסוקה היא, כי כל החלטה של בית משפט, המעבירה עניין אל טריבונל שאינו כלול במערכת בתי המשפט עליהם חל חוק בתי המשפט, מהווה "פסק דין" במובן סעיף 41(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (ראה למשל רע"א 642/94 בק אליעזר נ' שירותי אשראי מסחרי בע"מ (טרם פורסם)). כלל זה יושם גם במקרה בו בית משפט מפסיק הליך שלפניו, ומעביר אותו למשקם. בית המשפט קבע, כי בהחלטת ההעברה מסתיימים ההליכים שלפני אותה ערכאה ומדובר למעשה ב"פסק דין". אכן, לאור סעיף 41(א) הנ"ל היה על המבקש להגיש ערעור בזכות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, קובעת כי:
"הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית משפט שלערעור וראה בית המשפט כי הבקשה הוגשה בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור, רשאי בית המשפט להחליט לדון בבקשה כבכתב ערעור, בתנאים שיקבע; ההחלטה לא תינתן אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להביע התנגדותו לכך...".
שוקל אני האפשרות לדון בבקשת הרשות לערער כבכתב ערעור. אני מורה, איפוא, למשיבה להגיש תגובתה לכך תוך חמישה-עשר יום מיום מתן החלטה זו.
ניתנה היום, י' בסיון התשנ"ז (15.6.97).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97011520.
A02
/דז/