פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
11564/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
העותרים:
1. הודא אבו זיאד
2. אמג'ד אבו זיד
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ג' באדר ב התשס"ח
(10.03.08)
בשם העותרים:
עו"ד צמל לאה
בשם המשיב:
עו"ד שירמן גלעד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
העותרת, אזרחית ישראלית, נישאה לעותר, תושב האזור, לפני שנים רבות, ולבני הזוג ילדים משותפים. בקשה שהגישו העותרים לאיחוד משפחות נדחתה באותן שנים מטעמים ביטחוניים, ובאותה החלטה עסקה עתירה קודמת שהגישו העותרים בשנת 2002 לבית משפט זה, ושנדחתה אף היא. בשנת 2004 הגישו העותרים בקשה נוספת, ולאחר שהציגו מסמכים להוכחת מרכז חיים ונערך להם שימוע, הוחלט לשוב ולסרב לבקשה. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו.
נקדים ונאמר, כי נכון ליום הגשת העתירה לא נפל פגם כלשהו בהחלטת המשיב. מתוך פרוטוקול השימוע שנערך לעותרים עולה, כי החל ממועד כלשהו בשנת 2003 ועד לחודש אפריל 2004 חיו בני הזוג בנפרד – העותרת בבית סבתה בבית חנינא, בעוד שהעותר התגורר באותה תקופה "ברמאללה עם חבר", כהגדרת העותרת (ראו עמ' 2 לפרוטוקול השימוע). זאת ועוד, מדברי העותרים עלה כי ילדיהם למדו כל אותה עת בבית ספר ברמאללה. אנו סבורים כי די היה בנתונים אלה, שכלל אינם שנויים במחלוקת, כדי לעורר ספק אם אכן מצוי מרכז חייהם של העותרים בישראל, ועל כן איננו סבורים כי בהחלטת המשיב נפל פגם המצדיק את התערבותנו.
עם זאת, ונוכח העובדה שמאז הוגשה העתירה חלף זמן ניכר, פתוחה הדרך בפני העותרים לשוב ולשכנע את המשיב לשנות מהחלטתו ככל שיש בידיהם תיעוד סותר באשר למרכז חיים.
נוכח האמור, העתירה נדחית.
ניתן היום, ד' באדר ב' התשס"ח (11.03.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת