בג"ץ 1157/97 אשחר רן בע"מ נ. ירוק חן בע"מ

1.המבקשת מס' 1 (להלן - "המבקשת") זכתה במכרז לביצוע עבודות פיתוח במחלף געש-שפיים, וחתמה על הסכם עם המשיבה לפיו תבצע המשיבה את עבודות הגינון במחלף. המבקש מס' 2 הוא מנהל עסקיה וכן דירקטור ובעל השליטה בה. בין בעלי הדין נתגלע סכסוך שהועבר להכרעת בורר. ביום 31.1.96 נתן הבורר פסק בוררות לפיו חויבו המבקשים לשלם למשיבה פיצויים מוסכמים בסך 60,000.- ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וכן 144,136.- ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן ושכר טרחת עורך דין. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו. בית המשפט (כבוד השופטת ר' שטרנברג - אליעז), בפסק דינו מיום 19.1.97, דחה את הבקשה ואישר את פסק הבוררות. במהלך הדיון נדרשו המבקשים להפקיד ערובה להוצאות המשיבה, וכן נדחתה בקשתם לדחיית מועד הדיון.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ועל החלטות הביניים הנזכרות מבקשים המבקשים רשות לערער. המשיבה השיבה על הבקשה.

2.טענותיהם העיקריות של המבקשים היו שלא ניתנה להם הזדמנות להביא עדים, הבורר לא הכריע בטענתם כי ערבות בנקאית שגבתה המשיבה היוותה חלק מהתשלום וכי במהלך הבוררות נפגעו עיקרי הצדק הטבעי ונגרם עיוות דין: עילות ביטול לפי סעיף 24 (4),(5) ו- (10) לחוק הבוררות, תשכ"ח1968-. יצויין כי העילה האחרונה נזנחה בשלב הסיכומים.

בית המשפט המחוזי עיין במסמכים הרבים שהוגשו לו, בפרוטוקול הבוררות, וכן שמע עדויות וטענות. בסופו של דבר הגיע למסקנה שאין בסיס לטענותיהם של המבקשים. למרות שעילת הביטול שלפי סעיף 24 (10) נזנחה, כאמור, דן גם בה לעצם הענין ודחה אותה.

3.עיינתי בפסק הבורר - שנומק בפרוט אף על פי שהבורר היה פטור מלעשות כן - בטענות באי כוח בעלי הדין ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי ולא מצאתי מקום להתערב בו. בית המשפט המחוזי נתן דעתו כראוי על כל השאלות שהיה עליו לתת עליהן את דעתו והשיב עליהן, כדרכו, תשובה מלאה וענינית. אשר לטענתם של המבקשים שהיה על בית המשפט לדחות את מועד הדיון וכי שגה בהחליטו לחייבם בהפקדת ערובה להוצאות המשיבה, לא מצאתי יסוד גם לטענות אלה. כך או כך אין בהן, בנסיבות הפרשה שלפנינו, כדי להשפיע על התוצאה.

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.