פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
11678/04
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
העותרות:
1. אללה
ורסקיין
2. פלונית
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו בינים
בשם העותרות:
עו"ד חיים ארבל
בשם המשיב:
עו"ד אילאיל אמיר
פסק-דין
השופטת א' חיות:
1.העותרות, אם ובתה, עתרו לקבלת אזרחות מכוח חוק השבות התש"י-1950 (להלן: חוק השבות ), בטענה כי העותרת 1 הינה נינה של יהודי.
2.סעיף 4א(א) לחוק השבות קובע:
הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.
הנה כי כן, מכוח חוק השבות זכאים ילד ונכד של יהודי וכן בן זוגו של יהודי ושל ילד ונכד של יהודי לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות. לא כן נינו של יהודי. הנין אינו נמנה עם שרשרת בני המשפחה של יהודי הזכאים לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות. על כן, לא קמה לעותרות כל עילה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק זה. יתירה מכך, בקשת העותרת 1 לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות סורבה כבר בשנת 2001. העותרות נכנסו לישראל מתוקף אשרת ביקור עוד בשנת 1998 ומכאן שהן שוהות בארץ שנים ארוכות שלא כדין.
העתירה נדחית. עם זאת, שמורה לעותרות האפשרות להשיג על החלטת המשיב, שניתנה בעקבות דיון בעניינה בוועדה הבינ-משרדית, ולפיה לא נמצאו טעמים המצדיקים להעניק לעותרת 1 מעמד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
ניתן היום, כ"ט שבט, תשס"ה
(08.02.05).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ת ש ו פ ט ת