בג"ץ 1168/21 עאיד מוחמד סאלם דודין נ. שופט צבאי משפטאי

1.

עתירה למתן צו על-תנאי, שיורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל מעצרו המנהלי של העותר; מדוע לא יקוצר צו המעצר קיצור מהותי, כך שהארכה נוספת תצריך חומר חדש, מהותי ואיכותי אודות מסוכנותו של העותר; ומדוע לא ייחשף החומר החסוי שעל בסיסו ניתן צו המעצר.

2.

העותר מוחזק במעצר מנהלי מיום 28.9.2019, כאשר צו המעצר הנוכחי – רביעי במספר – נכנס לתוקף ביום 25.11.2020, ועתיד לפקוע ביום 24.3.2021. העותר מדגיש, כי מאז מעצרו לא נפתח בעניינו הליך פלילי. הוא סבור כי צו המעצר ניתן על יסוד שיקולים זרים, וכי אין בסיס בדין להמשך החזקתו במעצר מנהלי.

3.

המשיבים טוענים כי דין העתירה לדחייה. לשיטתם, העותר נעצר מטעמי ביטחון החלטיים, העותר הוא פעיל חמאס בכיר, בעל קשרים לפעילי חמאס בולטים בדורא, יתיר וחברון. העותר חשוד – על יסוד מידע מודיעיני חסוי – בהנעת פעילות צבאית וארגונית המסכנת את ביטחון האזור. לדידם, אם כן, לא נפל פגם בהוצאת הצו, גם לא בהחלטות בתי המשפט הצבאיים שניתנו בעניין, ועילה להתערבותו של בית משפט זה – אין כאן.

4.

למקרא העתירה והתגובה לה, על נספחיה, ולאחר עיון בחומר החסוי שהוצג לנו במהלך הדיון, באנו כלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. בתי המשפט הצבאיים בחנו את העניין, ושוכנעו כי החומר החסוי מצביע על סיכון משמעותי הנשקף מהעותר, נוכח חלקו בפעילות בעלת אופי צבאי, המסכנת את בטחון האזור.

5.

כדעת בית המשפט הצבאי ובית המשפט הצבאי לערעורים, כן דעתנו עתה: החומר החסוי – מהימן; המסוכנות הנשקפת מהעותר – ברורה; ובהעדר אמצעים חלופיים למעצר המנהלי, אשר יש בהם כדי לספק את המענה הביטחוני הנדרש למסוכנות הנשקפת מהעותר, תוך פגיעה פחותה בו – אין מנוס מהותרת צו המעצר המנהלי על כנו.

אשר על כן, העתירה נדחית.