פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
1169/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
העותר:
ד"ר יהודה רבס
נ ג ד
המשיבים:
1. כנסת ישראל
2. נשיא המדינה, מר משה קצב
3. עו"ד נורית אלשטיין, היועצת המשפטית לכנסת
ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
העותר:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד ר' שרמן-למדן
פסק-דין
השופטת ע' ארבל:
1.
העותר מבקש כי יבוטלו סעיפים 20(א) ו- 20(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, (להלן: החוק ), שעניינם בהליכים להעברת נשיא המדינה מתפקידו. הוא מציין כי חוק יסוד: נשיא המדינה התקבל בכנסת בשנת 1964 בשלוש קריאות וברוב רגיל, בעוד לצורך העברת נשיא המדינה מתפקידו דורש סעיף 20(ב) לחוק רוב של 90 חברי כנסת. לפיכך, הוא סבור כי חברי הכנסת שהצביעו בעד חקיקת החוק כבלו את שיקול דעתם של רוב חברי הכנסת על ידי קביעת רוב של 90 חברי כנסת לצורך העברת הנשיא מן התפקיד, ובכך הוא סבור, נפגע "העיקרון הדמוקרטי", כלשונו. עוד הוא מצביע על כך שלצורך מינוי נשיא אין דרישה לרוב של 90 חברי כנסת אלא די ברוב רגיל, ולטענתו נדרשת סימטריה באשר לדרישת הרוב בין הליך מינוי נשיא להליך העברתו מן התפקיד.
2.
המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף, מן הטעם שטענות העותר נטענות בעלמא, ללא כל בסיס משפטי. כן הם סבורים כי דין העתירה להידחות גם לגופה, מאחר שהעותר לא הצביע על כל עילה משפטית לביטול סעיפים 20(א) ו- 20(ב) לחוק. הם מדגישים כי אין הוראת חוק המחייבת כי סעיף דוגמת סעיף 20(ב) לחוק יתקבל בידי רוב שאינו רוב רגיל ולדבריהם הגם שסעיף זה קובע פרוצדורה מיוחדת, זו אינה כובלת את שיקול דעת הרוב, שכן הסעיף ניתן לשינוי ברוב רגיל.
לא הוגשה כל תגובה מעם המשיב 2.
העותר הגיש שלוש תגובות לתגובת המשיבים, בהן הוא חוזר בעיקרו של דבר על טענותיו בעתירה.
3.
זוהי לשונם של הסעיפים העומדים במוקד המחלוקת:
20.העברת הנשיא מכהונתו
(א) הכנסת רשאית, בהחלטה, להעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה.
(ב) הכנסת לא תעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אלא עקב קובלנה שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי עשרים, לפחות, מחברי הכנסת ולפי הצעת ועדת הכנסת שנתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה; החלטת הכנסת על העברת הנשיא מכהונתו טעונה אף היא רוב של שלושה רבעים מחבריה.
...
ראשית, לא מצאנו ממש בטענות נגד סעיף 20(א) לחוק, שכן סעיף זה אינו נוגע לרוב הדרוש לצורך הליך ההדחה, אלא הוא קובע אך כי הכנסת רשאית להעביר את הנשיא מכהונתו אם התנהגותו אינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה.
לגופם של דברים. נודה, כי נתקשינו להתחקות אחר הקשיים הטורדים את מנוחת העותר. טענתו של העותר כי בעצם קביעת הוראה בחוק לפיה נדרש רוב שאינו רוב רגיל כתנאי להעברת נשיא המדינה מתפקידו, וכאשר החוק עצמו נתקבל ברוב רגיל, יש משום פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה וכבילת שיקול דעתם של רוב חברי הכנסת לא בוססה כלל אלא נטענה בעלמא. יתר על כן, הטענה בדבר כבילת שיקול הדעת עצמה נראית כחסרת בסיס מכיוון שבאפשרות הכנסת לתקן את הוראות החוק ברוב רגיל. מכאן, ככל שקיים רוב בכנסת לצורך בשינוי דרישת הרוב שבסעיף 20(ב) לחוק, הרי שדרך המלך להכניס שינוי כאמור היא באמצעות תיקון חקיקה ואין מקום להתערבותנו בסוגיה. באת כוח המשיבים טוענת, ובצדק, כי סעיף 20(ב) מציג את הפרוצדורה להליך העברת הנשיא מתפקידו. באפשרותה של הכנסת לקבוע פרוצדורה אחרת לביצוע הליך זה באמצעות חקיקה מתאימה ואין בעצם בחירת פרוצדורה זו, גם אם היא מציבה רף גבוה לצורך ביצוע ההליך ההדחה, כדי לכבול את שיקול דעת רוב חברי הכנסת. סיכומו של דבר העניין אותו מבקש העותר להביא לפתחנו הוא עניין לרשות המחוקקת לענות בו.
העתירה נדחית.
ניתנה היום,כ"א באדר תשס"ז (11.3.07).
ש ו פ ט ת
ש ו פ
ט
ש ו פ ט ת