בג"ץ 117/14 פלוני נ. משטרת ישראל

1.

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשתם של העותרים, שמונו כמשמורנים בחלופת מעצר מסוימת שתבואר בהמשך, כי תיפסק ההטרדה לכאורה שלהם (לפי שיטת העותרים) על ידי המשיבים וכי יקבעו אמות מידה ונהלים שיסדירו את אופן הפיקוח על חלופות מעצר.

בצד העתירה ביקשו העותרים גם צו-ביניים שיורה למשיב 3 לחדול מהטרדתם לכאורה של העותרים (על פי גישתם), תוך הגבלת מספר ביקורי הפתע שנעשים בביתם של העותרים ל-8 בחודש, כאשר עד 4 ביקורים יעשו באישון ליל, או במהלך השבת וכי ביקורים בשבת יעשו על ידי שני שוטרים וכי ניידת המשטרה שלהם תחנה מחוץ לשכונת העותרים.

2.

לאחר עיון בעתירה וכן בתגובתם של המשיבים לה – הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף באשר היא איננה מגלה על פניה עילה להתערבות בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק .

נביא, בתמציתיות, את הנימוקים לקביעתנו זו מיד בסמוך.

3.

העותרים משמשים כמשמורנים בחלופת מעצר שהותרה למי שהורשע בעבירות מין חמורות כנגד קטינים אקראיים, רכים בשנים, תוך ניצול תמימותם של הקטינים – וזאת עד לסיום ההליך הפלילי נגדו (גזר הדין). דפוס זה של ביצוע עבירות מצד מי שמורשע מעיד על מסוכנות גבוהה וצורך מוגבר לשמור על שלום הציבור מפניו.

4.

נוכח חומרת העבירות המיוחסות למי שהעותרים משמשים כחלופת מעצר עבורו – טבעי הדבר שמשטרת ישראל תהיה רשאית לערוך ביקורי פתע בביתם של העותרים כדי לוודא כי נשמרים תנאי חלופת המעצר, אף כי ייתכן ומדובר בפגיעה בשלוותם ובפרטיותם של העותרים וכי הדבר מסב להם חוסר נוחות. עם זאת, משנטלו העותרים על עצמם לשמש כמשמורנים בחלופת מעצר, הרי שהיה עליהם לקחת בחשבון כי מטלה זו נושאת בחובה גם פגיעה מסוימת בפרטיותם ובנוחותם (בהקשר זה אין צורך לומר כי הרשות נתונה בידם אף לבקש מבית המשפט הדיוני שישחרר אותם מהתפקיד של משמורנים – על כל התוצאות העלולות לנבוע מכך לגבי מי שנתון לפיקוחם).

5.

זאת ועוד – אחרת. חלופת מעצר שאינה מלווה בפיקוח אלקטרוני, כמו במקרה דנן, מבוססת כולה על המשמורנים. דרכה של משטרת ישראל לוודא כי אכן תנאי חלופת המעצר נשמרים מיוסדת, בין השאר, על עריכת ביקורי פתע באתר חלופת המעצר. ביקורי פתע – כשמם כן הם – מטרתם להפתיע את המפקחים והמפוקח כדי שלא יוכלו להיערך מבעוד מועד למקרה שתנאי חלופת המעצר מופרים. על כן, מתן הסעד אותו מבקשים העותרים – כי מספר ביקורי הפתע יוגבל ל-8 בחודש, כשרק ארבעה יהיו בשבת, או באישון לילה – עלולה לסכל את מטרתם החשובה של ביקורי הפתע. בצורה כזו מי שהעותרים אמורים לפקח עליו – עלול לצאת את ביתם, בעיקר בימים שבסוף החודש, בהם "המכסה" המוצעת תנוצל כמעט במלואה. תוצאה זו לא ניתן להלום.

6.

יתר על כן – משקבע בית משפט השלום הנכבד כי על מי שהעותרים מפקחים עליו, לשהות בחלופת מעצר בתנאי מעצר בית כמעט "מלא" ותחת פיקוח קבוע – תפקידם של המשיבים לוודא כי הנחיות בית המשפט ממולאות בקפידה. ההחלטה כיצד לוודא שהמשמורנים עומדים במשימה זו נמצאת במרחב שיקול הדעת של המשטרה, ואיננו סבורים כי במקרה דנן ישנה הצדקה להתערב באופן הפעלתו של שיקול דעת זה.

7.

במצב הדברים המתואר לעיל – העתירה איננה מגלה על פניה עילה להתערבות של בית משפט זה, ואשר על כן היא נדחית .