פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
1174/11
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט צ' זילברטל
העותרת:
מפלגת "מרצ-יחד"
נ ג ד
המשיבים:
1. מבקר המדינה
2. סיעת האיחוד הלאומי
3. סיעת ברית לאומית דמוקרטית
4. סיעת הבית היהודי - המפד"ל החדשה
5. סיעת חזית דמוקרטית לשלום ושוויון
6. סיעת יהדות התורה
7. סיעת ישראל ביתנו
8. סיעת ליכוד
9. סיעת מפלגת העבודה הישראלית
10. סיעת קדימה
11. סיעת רע"מ-תע"ל
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
ט' בסיון התשע"ב
(30.05.2012)
בשם העותרת:
עו"ד דפנה הולץ-לכנר
בשם המשיבים:
עו"ד נחי בן אור
פסק-דין
הנשיא א' גרוניס:
1.
בעקבות מערכת הבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999 הטיל המשיב 1 (להלן –
המשיב ) סנקציה כספית בסכום של כ-750,000 ש"ח על העותרת. זאת, מאחר שהעותרת חרגה ממגבלות ההוצאות המותרות לעניין הבחירות. בעתירה שבפנינו, שהוגשה ביום 13.2.2011, טוענת העותרת להשבה של סכום הסנקציה. טענתה מבוססת על כך שעל המשיב מקובלת היום פרשנות שונה להוראת החוק הרלוונטית. אילו פרשנות זו הייתה מקובלת על המשיב בשנת 1999 לא הייתה מוטלת סנקציה על העותרת, כך לטענתה.
2.
איננו רואים צורך להידרש לפרשנותה של הוראת החוק הרלוונטית. כמו כן איננו מביעים כל עמדה באשר להתנהלותו של המשיב בעניין הפרשנות של הוראת החוק.
3.
דעתנו היא כי דין העתירה להידחות בשל שיהוי. מן העתירה עצמה עולה באופן הברור ביותר, ושאינו מצריך פרשנות, כי העותרת הייתה מודעת כבר בשנת 2007 לפרשנות העכשווית של המשיב להוראת החוק הרלוונטית. כך נאמר בעתירה (סעיף 18):
"נודע לעותרת [לאחר פרסום דו"ח המבקר לבחירות לכנסת השבע-עשרה]... כי המשיב שינה במפתיע ובאופן רטרואקטיבי את פרשנותו...".
בסעיף קודם בעתירה (סעיף 17) מדובר על הדו"ח שהוציא המשיב בשנת 2007. מכאן, שכבר כארבע שנים לפני הגשת העתירה דנא נודע לעותרת כי המשיב שינה את פרשנותו. ברור, על כן, שהעתירה הוגשה בשיהוי ניכר. די בכך להביא לדחייתה.
4.
נעיר במאמר מוסגר כי אפשר שהעותרת הייתה צריכה להגיש תביעה כספית להשבת הכספים תחת עתירה לבית משפט זה.
5.
העתירה נדחית. העותרת תישא בשכר טרחה בסך 20,000 ש"ח לטובת המשיב.
ניתן היום, ט' בסיון התשע"ב (30.05.2012), בנוכחות
באי-כוח בעלי הדין.
ה נ ש י א
ש ו פ ט
ש ו פ ט