בג"ץ 11743/05 פלוני נ. סגן שר העבודה והרווחה

השופט א' ריבלין:

בעתירה זו מעלה העותר שורה של השגות בנוגע לסדרי הטיפול וההשגחה בבתו הקטינה ובנוגע להסדרי הראייה בינו לבינה. מן העתירה עולה תמונה של סכסוך קשה, רווי ברגשות רעים, בין העותר לרעייתו, והקטינה – בתווך. במסגרת ההליכים המשפטיים אף הוכרזה הקטינה כ"קטינה נזקקת", הועברה למשמורת רשויות הסעד והושמה במרכז חירום, עד שהוחזרה, כעבור זמן, לבית אימה. ההליכים מתקיימים בבתי המשפט המוסמכים לכך – בית המשפט לענייני משפחה, ובית המשפט המחוזי כערכאת הערעור. כמו-כן, הגיש העותר בעבר, לבית משפט זה, הליכי השגה, עתירות, בקשות לעיון חוזר ובקשות לדיון נוסף, שנדחו כולם, תוך שהובהר, פעם אחר פעם, כי המקום לבירור הטענות ולמתן הסעדים המתבקשים הוא בית המשפט המוסמך לכך.

בעתירתו הנוכחית, שב העותר ומבקש סעדים שונים, ובכלל זה, חידוש הסדרי הראייה הרחבים שנהגו בעבר בינו לבין בתו, ביטול צווים שניתנו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, חיוב בית המשפט המוסמך לשמוע את עמדת הילדה, ועוד; כמו-כן חותר העותר לקבלת סעדים כלליים, כגון ביטול הוראות משרד הרווחה בדבר כללי התנהגות הורה המבקש במרכז הקשר. עיינתי היטב בטענות העותר ובתגובת המשיבה להם, ונחה דעתי כי גם הפעם, אין העותר מגלה כל עילה להתערבות בית משפט זה בהליכים המתנהלים בערכאות המוסמכות, ובכלל זה, הליך של בקשת רשות ערעור התלוי ועומד – כך מסתבר – בבית המשפט המחוזי. המשיבים מעלים בתגובתם עילות נוספות לדחיית העתירה על הסף, ובכלל זה, אי-גילוי עובדות מהותיות, אי-מיצוי הליכים ואי-צירוף צדדים מהותיים כמשיבים. גם בטענות אלה, על פני הדברים, יש ממש, אולם די באמור כדי להביא לדחיית העתירה על הסף.

העתירה נדחית אפוא על סיפה.