בג"ץ 1177/06 אלן באואר נ. ממשלת ישראל

הנשיא א' ברק:

עניינן של העתירות הוא בבקשת העותרים כי נורה על הפסקת העברת כספי מיסים אותם גובה ממשלת ישראל עבור הרשות הפלסטינית, לידי הרשות הפלסטינית.

1.פרק ה' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה) התשנ"ה-1994 (להלן – חוק היישום) מסדיר את סוגיית גביית כספי המיסים עבור הרשות הפלסטינית והעברתם לידיה. נקבע בו כי ממשלת ישראל, באמצעות רשות המיסים, תגבה את כספי המיסים עבור הרשות הפלסטינית (והם: מסי היבוא על טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו, מס הכנסה מעבודתם של תושבי עזה ויריחו שהועסקו כדין בישראל, ומס ערך מוסף). עוד נקבע בו כי ממשלת ישראל תהיה רשאית להעביר את ההכנסות ממסים אלה לידי הרשות הפלסטינית, וכי שר האוצר הוא הממונה על ביצוע ההעברות לפי חוק זה. במהלך השנים מאז חתימתו של חוק היישום נהגה ממשלת ישראל בהתאם לאמור בחוק.

2.בתחילת חודש פברואר 2006 ביקשה הממשלה להעביר כספי מיסים בסך של כ-250 מיליון ₪ לידי הרשות הפלסטינית. כנגד כוונתה זו של הממשלה הוגשו העתירות שבפנינו. מבוקש בהן כי נאסור על העברת הכספים שנועדה להתבצע בחודש פברואר, וכן כי נורה על הפסקת העברת כספי המיסים לידי הרשות הפלסטינית בכלל. טענת העותרים היא שהרשות הפלסטינית נשלטת למעשה בידי ארגון טרור, וזאת לנוכח ניצחונו של ארגון החמא"ס במרבית המושבים בפרלמנט הפלסטיני בבחירות למועצה המחוקקת של הרשות הפלסטינית אשר נערכו בחודש ינואר 2006. לטענת המשיבים, המשכת הזרמת הכספים לידי הרשות הפלסטינית הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, לנוכח החשש הממשי שכספים אלה ישמשו למימונן של פעולות טרור.

3.המשיבים מבקשים כי נדחה את העתירות. עמדתם היא כי דין העתירות להידחות על הסף, וזאת משני טעמים. ראשית , ככל שמדובר בהעברת הכספים בחודש פברואר, הרי שכספים אלה הועברו ביום הגשת העתירות (6.2.2006), ולפיכך העתירה הפכה תיאורטית. שנית , וככל שמדובר בעתירה הכללית להפסיק את העברת הכספים, דינה להידחות על הסף מכיוון ששאלת העברת כספי המיסים לידי הרשות הפלסטינית הינה סוגיה מדינית-ביטחונית מובהקת, מאותם עניינים שבית המשפט, לפי שיקול דעתו, אינו נוטה להידרש אליהם בשל חוסר שפיטות מוסדית. כן טוענים הם שדין העתירות להידחות גם לגופן. הסמכות להורות על העברת כספי המיסים נתונה, מכוח חוק היישום, בידי שר האוצר. השר הוא גם המוסמך לקבוע באיזה אופן ובאילו מועדים יועברו כספי המיסים. לאור שינוי הנסיבות ברשות הפלסטינית, הוחלט (בישיבה מיום 5.2.2006 בה השתתפו, בין היתר, ממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר, שר הביטחון, שרת החוץ, השר לביטחון פנים, וראשי מערכת הביטחון) כי העברת כספי המיסים לידי הרשות לא תיעשה עוד באופן אוטומטי. בסמוך לכל מועד עתידי להעברת כספים תתקיים הערכת מצב מדינית-ביטחונית, אשר בהסתמך עליה, ולאחר קבלת אישוריהם של שר הביטחון וממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר, יוחלט האם להעביר את כספי המיסים לידי הרשות הפלסטינית. בכך יש כדי להבטיח שהעברת כספים תיעשה רק לאחר שיילקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים. בנסיבות אלה, מבקשים המשיבים כי נדחה את העתירות.

4.דין העתירות להידחות. העברת הכספים שנועדה להתבצע בחודש פברואר התבצעה כבר ביום הגשת העתירה. לפיכך העתירות, ככל שהן נוגעות לעניין זה, הפכו לתיאורטיות. גם העתירה הכללית אינה מגלה עילה להתערבותנו. העברת כספי המיסים לידי הרשות הפלסטינית נופלת בגדר סמכותו של שר האוצר מכוח סעיף 17 לחוק היישום. בנסיבות העניין, אין יסוד להתערבותנו, כשם שלא היה יסוד להתערבותנו אילו החליט שר האוצר שלא להעביר הכספים. לשר האוצר סמכות רחבה בעניין זה. כל ממשלה והשקפתה שלה. נוסיף כי מהודעת המשיבים עולה כי מעתה ואילך, ולנוכח השינוי בהרכבה של הרשות הפלסטינית, העברת כספי המיסים תאושר בשים לב לכלל השיקולים הצריכים לעניין – ובהם שיקולים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים, ושיקולים שעניינם יחסי החוץ של מדינת ישראל – תוך הפעלת פיקוח על השימוש בכספים, והקפדה על כך שכספי המיסים שיועברו לא ישמשו לפעילות טרוריסטית. לפיכך, אף לא מצאנו כל סתירה בין הודעת המשיבים לבין דברי החקיקה אליהם מפנים העותרים העוסקים באיסור ומניעה של פעילות טרוריסטית. בנסיבות אלה, העתירות נדחות.

ה נ ש י א

השופטת ד' ביניש:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט א' ריבלין:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.