בג"ץ 1178/02 גולשטיין יעקב-עו"ד נ. לשכת עו"ד

העותר טוען כי ההליכים המתנהלים נגדו בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב (להלן: בית הדין), שבהם הואשם בעיסוק בעריכת דין במהלך תקופת השעיה והתחזות לעורך דין פעיל, מתנהלים בחוסר סמכות ותוך פגיעה בעיקרי הצדק. לטענתו, אין לבית הדין סמכות לדון על פי סעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: החוק) – הסעיף העוסק בהתחזות לעורך דין או בעיסוק בעריכת דין בתקופת השעיה – שכן מדובר בסעיף הקובע עבירה פלילית. כן טען, כי הופרו כללי הצדק הטבעי משלא התקיימו ההליכים המקדמיים בטרם הגשת קובלנה, קרי הודעה לנאשם בדבר קיומה של תלונה נגדו ומתן אפשרות תגובה מצידו, בטרם הגשת הקובלנה. בגין כל האמור, ביקש העותר צו על תנאי וצו ביניים שימנע המשך ההליכים נגדו בבית הדין.

דין העתירה להדחות על הסף. בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ביניים של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין. על פני הדברים אין לקבל את הטענה, כי הדיון בעניינו של העותר בבית הדין מתנהל בחוסר סמכות. רק מובן הוא כי בית הדין אינו דן בעבירות הפליליות המיוחסות לעותר, וכי לא יוכל להטיל עליו עונשים שהם בגדר סנקציות פליליות. הדיון המתנהל בפני בית הדין הוא דיון משמעתי לכל דבר ועניין. לאחר מתן פסק הדין בעניינו של העותר פתוחה בפניו הדרך, אם ירצה בכך, להעלות כל טענה כנגד פסק הדין לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.

אשר על כן העתירה נדחית.