פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 11808/04 רופידה תופיק קבהא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · אשרת ישיבת קבע לבן זוג (איחוד משפחות) וסמכות שיפוטעתירה לבג"ץ נגד החלטת משיבים לדחות בקשה לאשרה ורישיון לישיבת קבע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה עסקה בסירוב המשיבים לאשר ישיבת קבע לתושב האזור במסגרת בקשת איחוד משפחות, לאחר תעודת תושב ארעי שפג תוקפה. בית המשפט קבע כי הסמכות לדון בהחלטות הנוגעות לרישיונות ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים. משהתקיים סעד חלופי זה, נדחתה העתירה על הסף.

העובדות

העותרת 1 היא אזרחית ישראלית והעותר 2 תושב האזור. בחודש מרץ 2000 הוגשה בקשה לאיחוד משפחות לקבלת אשרה לישיבת קבע לעותר 2. בפברואר 2002 קיבל העותר 2 תעודת זהות לתושב ארעי שתוקפה עד אפריל 2003, ולאחר מכן סירב המשיב 1 להאריכה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדון בעתירה נגד החלטת המשיבים בבקשה לאשרת ישיבת קבע לפי סעיף 2(4) לחוק הכניסה לישראל, כאשר הסמכות לדון בכך מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים?

הלכות

  1. 1

    הסמכות לדון בהחלטות המשיבים הנוגעות לרישיונות ישיבה ועבודה לפי חוק הכניסה לישראל מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובהתקיים סעד חלופי זה אין מקום להגשת העתירה לבג"ץ

    ״הסמכות לדון בהחלטות המשיבים הנוגעות לרישיונות ישיבה ועבודה לפי חוק הכניסה לישראל, מסורה לבית המשפט לענינים מינהליים על פי סעיף 12״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • אשרה לישיבת קבע
  • חוק הכניסה לישראל
  • בית המשפט לענינים מינהליים
  • סעד חלופי
  • תושב האזור
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

11808/04

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת א' חיות

העותרים:

1. רופידה

תופיק קבהא

2. עיסא קבהא

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת

ישראל – משרד הפנים

2. שר הפנים

עתירה למתן צו ביניים וצו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד מוניר כבהא

פסק-דין

1.העתירה שבפנינו עניינה בהחלטת המשיבים לדחות את בקשת העותר 2 לקבלת אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי סעיף 2(4) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ). על פי הנטען בעתירה הגישו העותרת 1, אזרחית ותושבת ישראל, והעותר 2, תושב האזור בחודש מרץ 2000, בקשה לאיחוד משפחות על דרך מתן אשרה לישיבת קבע בישראל לעותר 2. בחודש פברואר 2002 קיבל העותר 2 תעודת זהות לתושב ארעי, מסוג א/5, שתוקפה עד אפריל 2003. לאחר שפג תוקפה של אשרה זו, סירב המשיב 1 להאריכה מנימוקים שונים ומכאן העתירה.

2.דין העתירה להידחות על הסף. הסמכות לדון בהחלטות המשיבים הנוגעות לרישיונות ישיבה ועבודה לפי חוק הכניסה לישראל, מסורה לבית המשפט לענינים מינהליים על פי סעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים התש"ס-2000. בהתקיים סעד חלופי זה, אין מקום להגשת העתירה בפנינו.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ט"ו טבת, תשס"ה (27.12.2004).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הסמכות לדון בהחלטות המשיבים הנוגעות לרישיונות ישיבה ועבודה לפי חוק הכניסה לישראל מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובהתקיים סעד חלופי זה אין מקום להגשת העתירה לבג"ץ