פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 11851/04 שרה פרג'אללה נ. שר הפנים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נדחתה בשל שיהוי כפול של העותרים, שלא פנו לקבלת אישור השהייה חרף התראה, והגישו את העתירה כשנה וחצי לאחר סירוב הבקשה. בית המשפט קבע כי בשל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) אין אפשרות להיעתר לבקשה, והותיר פתח לעתירה חוזרת לאחר הכרעה בחוקתיות החוק או תיקונו.

העובדות

העותר 2 הוא תושב השטחים הנשוי לעותרת 1, אזרחית ישראלית. בני הזוג הגישו בקשה לאיחוד משפחות בשנת 2001, והבקשה אושרה, אך העותר לא פנה למשרדי התאום והקישור לקבלת האישור הנדרש, אף לאחר התראה. הבקשה סורבה במאי 2003 והעתירה הוגשה בדצמבר 2004.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ בסירוב לבקשת איחוד משפחות לאחר שהעותרים לא פנו למשרדי התאום והקישור לקבלת אישור השהייה?
  2. 2.האם שיהוי בהגשת העתירה מצדיק את דחייתה?

הלכות

  1. 1

    השיהוי של העותרים הוא שיהוי כפול: אי פנייה למשרדי התאום והקישור למרות התראה, והגשת העתירה כשנה וחצי לאחר סירוב הבקשה.

    ״השיהוי של העותרים הינו שיהוי כפול. ראשית, הם לא פנו למת"ק על מנת לקבל את אישור השהייה במשך״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בשל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, אין אפשרות להיעתר לבקשה, ולעותרים אין כעת עילה שתצדיק התערבות בית המשפט.

    ״עתה, אין אפשרות להעתר לבקשה, זאת לאור חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • שיהוי
  • שיהוי כפול
  • מת"ק
  • אישור שהייה
  • תושב השטחים
  • עתירה
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

11851/04

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט י' עדיאל

העותרים:

1. שרה

פרג'אללה

2. אשרף פרג'אללה

3. אברהים פרג'אללה

4. אימאן פרג'אללה

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

עתירה למתן צו תנאי ולצו ביניים

תאריך הישיבה:

א' באייר תשס"ה

(10.5.05)

בשם העותרים:

עו"ד צ' ששון

בשם המשיב:

עו"ד ד' מנחה

פסק-דין

1.העותר 2 הינו תושב השטחים ונשוי לעותרת 1 שהינה אזרחית ישראלית. בני הזוג הגישו בקשה לאיחוד משפחות בשנת 2001. הבקשה אושרה, אלא שהעותר 2 לא פנה למשרדי התאום והקישור (מת"ק) על מנת לקבל את האישור הנדרש. למרות התראה שנשלחה לעותרים, הם לא פנו לקבלת האישור. בסופו של דבר, סורבה הבקשה, בחודש מאי 2003. העתירה עצמה הוגשה בחודש דצמבר 2004.

2.דין העתירה להידחות. השיהוי של העותרים הינו שיהוי כפול. ראשית, הם לא פנו למת"ק על מנת לקבל את אישור השהייה במשך תקופה ארוכה, וזאת חרף ההתראה שנשלחה אליהם. שנית, העתירה הוגשה בחלוף כשנה וחצי מעת שהבקשה סורבה. עתה, אין אפשרות להעתר לבקשה, זאת לאור חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. חוקתיותו של חוק זה עומדת לביקורתו של בית המשפט בעתירות שונות. לעת הזו, אין בידי העותרים עילה שתצדיק התערבות של בית המשפט. אפשר שתימצא להם עילה לעתור שוב, משיוחלט באשר לחוקתיותו של החוק הנזכר או, אולי, אם החוק יתוקן.

העתירה נדחית.

ניתן היום, א' באייר תשס"ה

(10.5.05).

ש ו פ ט ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1השיהוי של העותרים הוא שיהוי כפול: אי פנייה למשרדי התאום והקישור למרות התראה, והגשת העתירה כשנה וחצי לאחר סירוב הבקשה.
  2. 2בשל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, אין אפשרות להיעתר לבקשה, ולעותרים אין כעת עילה שתצדיק התערבות בית המשפט.