החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1189/08 עלאא עבד אלמעז גועבה נ. מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

אחר · הוצאות בעתירה בגין אי מענה לבקשות לביקור אסיריםבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נמחקה לאחר שניתן היתר ביקור לקרובי העותרים הכלואים, בעקבות הגשתה. בית המשפט קבע כי יש לחייב את המשיב בהוצאות, נוכח עמדתו והעובדה שההיתר ניתן בסמוך לאחר הגשת העתירה. שכר הטרחה נפסק בסך 3,000 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

העובדות

העותרים עתרו למתן סעד בשל אי מענה לבקשותיהם לקבלת היתר לביקור קרובם הכלוא, שנעצר בשנת 2006. לאחר הגשת העתירה ניתן היתר הביקור, והעתירה נמחקה לבקשת העותרים תוך חיוב המשיב בהוצאות. נותר להכריע בשיעור ההוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיב בהוצאות העותרים לאחר שהתקבל הסעד המבוקש לאחר הגשת העתירה ולפני הכרעה בה?
  2. 2.מהו שיעור ההוצאות הראוי בנסיבות העניין?

הלכות

  1. 1

    כאשר הסעד התקבל לאחר הגשת העתירה ונוכח עמדת המשיב, ניתן לחייב את המשיב בהוצאות העותרים.

    ״בתגובת המשיב לא נסתרה הטענה כי הנפקת היתר הביקור, כחודש ומחצה לאחר הגשת העתירה, נבעה מהגשת העתירה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מחיקת עתירה
  • הוצאות
  • שכר טרחת עורך דין
  • היתר ביקור
  • הצלב האדום
  • ריבית והצמדה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

1189/08 - ד'

בפני:

כבוד הרשמת

גאולה לוין

העותרים:

1. עלאא עבד אלמעז גועבה

2. מוחמד דיב אבראהים גועבה

3. חסין דיב אבראהים גועבה

4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר

נ ג ד

המשיב:

מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.

בעתירה שבכותרת עתרו העותרים למתן סעד בגין אי מענה לבקשותיהם לקבלת היתר לביקור אצל קרובי משפחותיהם הכלואים בישראל. על פי הנטען בעתירה, מאז שנת 2006, בה נעצר קרובם של העותרים, הם מבקשים, באמצעות הצלב האדום, כי יתאפשר להם לבקר את קרובם. אין חולק

כי לאחר שהוגשה העתירה (ביום 6.2.2008) ניתן היתר הביקור המבוקש. בכך התקבל הסעד במלואו ומטעם זה נתבקשה מחיקת העתירה, תוך חיוב המשיב בהוצאות. בהחלטתי מיום 27.7.2008 נמחקה העתירה. נותר עניין ההוצאות, אותו השאיר המשיב לשיקול דעת בית המשפט.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, מצאתי מקום לקבל את הבקשה. בתגובת המשיב לא נסתרה הטענה כי הנפקת היתר הביקור, כחודש ומחצה לאחר הגשת העתירה, נבעה מהגשת העתירה. זאת לאחר שבמשך תקופה ארוכה לא קיבלו העותרים מענה ענייני, והכל כפי האמור בבקשה לפסיקת ההוצאות. בנסיבות אלו, ונוכח עמדת המשיב, שוכנעתי כי נתקיימו התנאים לחיוב המשיב בהוצאות העותרים.

3.

אשר לשיעור ההוצאות, הרי שיש לקחת בחשבון את המהירות בה ניתן הסעד, בלא צורך בקיום דיון במעמד בעלי הדין או בהגשת כתבי בי דין נוספים מלבד כתב העתירה. יש לקחת בחשבון גם את העובדה שמ דובר

בעתירה שאינה מורכבת, וכי זו עתירה אחת מיני רבות שהגיש עותר 4 (כאמור בבקשה לפסיקת הוצאות עצמה), שיש ביניהן דמיון לא מבוטל. נתון זה רלוונטי בכל הקשור למידת הטורח המשוערת בהכנת העתירה. לאחר שנתתי דעתי לשיקולים אלה ולכלל נסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המשיב לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ₪. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ב' בסיוון

תשס"ט (25.5.2009).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר הסעד התקבל לאחר הגשת העתירה ונוכח עמדת המשיב, ניתן לחייב את המשיב בהוצאות העותרים.