בג"ץ 1190/97 אהרונוב אנג'לינה-קטינה נ. בית הדין הרבני האיזורי

העותרת הגישה לבית משפט זה עתירה שעניינה ביטול החלטתו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים מיום 21.1.97, שעניינה דיון בתביעות אמה של העותרת והמשיב 2 ביחס למזונות העותרת, שהיא קטינה. העתירה הוגשה ביום 20.2.97. ביום 24.2.97 החליט כב' השופט טירקל להעביר את העתירה לצו על תנאי ואת הבקשה לצו ביניים לדיון בפני מותר תלתא. עוד קבע השופט טירקל, כי לאור השיהוי בהגשת העתירה והבקשה, אין מקום להוצאת צו ביניים כבקשת העותרת, והורה למשיב 2 להשיב על העתירה והבקשה לקראת מועד הדיון.

ביום 4.3.98 הגישה העותרת בקשה למחיקת העתירה, בנימוק שביום 2.3.98 קבע המשיב 1, בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לשיפוט רבני במשרד הדתות, כי אין לו סמכות לדון בתביעת המשיב. יצוין, כי חוות הדעת של היועץ המשפטי היא מתאריך 15.1.97, והיא הובאה לידיעת בית הדין הרבני לראשונה ביום 2.3.98. לאור החלטת המשיב 1, באה העותרת על סיפוקה.

המשיב 2 טוען, כי התגובה לעתירה הוכנה זה מכבר, וכי על העותרת לשאת בהוצאות. כמו כן, הוא טוען כי העתירה היתה מוקדמת וחסרת בסיס.

בא כח העותרת טוען, כי היא באה על סיפוקה רק לאחר שקיבלה את פסק דינו של המשיב 1 מיום 2.3.98.

הבקשה למחיקת העתירה הוגשה יומיים לאחר קבלת פסק הדין. בנסיבות הענין, פסק הדין של המשיב 2, המייתר את העתירה, מהווה צידוק לאי חיוב העותרת בהוצאות בתיק זה, מה גם שבא כח המשיב 2 עדיין לא הגיש אז את תגובתו.

לפיכך, אני מורה על מחיקת העתירה. אין צו להוצאות.