בג"ץ 11916/05 עמאש דייטי נ. שר הפנים

השופט א' רובינשטיין:

א.עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1, אזרחית ישראלית, כי תאושר בקשתה לאיחוד משפחות עם העותר 2, תושב האזור, וכי יינתן צו ביניים, לפיו יימנעו המשיבים מלגרש את העותר 2 מהארץ.

ב.כידוע, ביום 12.5.02 התקבלה החלטת ממשלה, לפיה הוקפא הטיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות, בין היתר כאשר בן הזוג הוא תושב השטחים; זאת בשל הצורך בגיבוש מדיניות חדשה באשר לטיפול בבקשות אלה, נוכח המציאות הבטחונית.

ביום 6.8.03 פורסם חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 ( להלן הוראת השעה ), אשר הוארך בהוראות שעה נוספות מעת לעת, והמעגן את עיקרי החלטת הממשלה. כנגד החלטת הממשלה וכנגד הוראת השעה שבחוק תלויות ועומדות עתירות עקרוניות (כנגד החלטת הממשלה - בג"ץ 4022/02 ובג"ץ 4608/02, כנגד הוראת השעה- בג"ץ 7102/03 ובג"ץ 7052/03).

ביום 27.7.05 התקבל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)(תיקון), התשס"ה- 2005 (להלן

התיקון ), בו נקבעו חריגים להוראת השעה, שעל פיהם רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לאשר בקשת תושב האזור למתן היתר לשהייה בישראל במקרים המפורטים בתיקון. זאת, למשל, כאשר מדובר בתושב אזור שגילו מעל 35 – למניעת הפרדתו מבן או בת זוגו השוהים כדין בישראל.

ג.על פי הנאמר בעתירה, נישאו העותרים ב-23.8.02.

ד.כעולה מתשובת המשיבה, בקשתה הראשונה של העותרת 1 לאיחוד משפחות הוגשה ב- 13.8.03, וסורבה מפאת הוראת השעה. הבקשה השניה הוגשה ב 1.12.05 אך לא נתקבלה אף היא, שכן העותר 2 בן פחות מ 35, ועל כן אינו נכנס לגדרי החריג שבתיקון.

ה.בתשובת המדינה נטען, כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן הבקשה הראשונה בדין נדחתה נוכח הוראת השעה, ואילו הבקשה השניה נדחתה, כאמור, כיוון שאין העותר 2 בא בגדרי החריג שבתיקון הוראת השעה.

ו.סבורני כי אין מנוס מדחיית העתירה על הסף. העותרים נישאו, וממילא הגישו בקשה לאיחוד משפחות, לאחר "המועד הקובע" (12.5.02). באשר לבקשתם השניה, על פניו, אין עניינם בא בקהל החריגים האמורים בתיקון, שכן העותר 2 נולד בשנת 1981.

ז.נוכח כל אלה, אין מקום לצו הביניים המבוקש. זכויות העותרים שמורות לשוב ולפנות למשיב, ככל שתימצא בידם עילה לכך, לאחר שיוחלט בעתירות העקרוניות התלויות ועומדות בבית משפט זה כאמור, וככל שיחול שינוי אחר במצב המשפטי.

ח.אין בידינו, כאמור, להיעתר לעתירה.