בג"ץ 11988/05 חברת דיירקס ישראל בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

לא מצאנו בטענות העותרים הן בכתב והן בטיעוניו של בא-כוח העותרים לפנינו עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה על פי אמות המידה המקובלות עלינו לעניין זה. בא-כוח העותרים ניסה לשכנענו כי נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין וכי היתה כאן סטיה מפסיקה קודמת שהיא בגדר הלכה הן של בית הדין הארצי והן של בית משפט זה. לא מצאנו ממש בטענות אלה. בפסק דינו המפורט עמד הנשיא אדלר על כך שהעניין שבפניו אינו אלא מחלוקת עובדתית וכי הוא בחן את הערעור על פי ההלכות הקיימות ובלשונו: "הערעורים נסובים בעיקרם על קביעות עובדתיות והם אינם מעוררים שאלה משפטית חדשה". בא-כוח העותרים טען כי אפילו כך, לגישתו של בית הדין הארצי השלכות רוחב היורדות למהות הפסיקה, ומשפיעות על ההלכה. כאמור, לא שוכנענו כי כך הדבר. הסכסוך ששימש נשוא להליכים ממושכים הוכרע בסופה של דרך על קביעות עובדתיות. ואיננו רואים כי עניין זה מניח בסיס משפטי להתערבותנו.

העתירה נדחית. העותרים יישאו בשכר טרחת עו"ד המשיב 2 בסכום כולל של 30,000 ₪.