בג"ץ 1203/98 דנפירי פתחיה נ. משרד הפנים

השופט י' קדמי:

1.בעתירתם מבקשים העותרים כי הבקשה שהגישו למשיבים מס' 1 עד מס' 3 לאיחוד משפחות (להלן: אחמ"ש) תזכה לתשובה סופית, עניינית ומנומקת.

2.בהחלטה מיום 22.2.98 התבקשו העותרים לצרף לתמיכה בעתירתם מסמכים; ואילו המשיבים התבקשו להגיש תגובתם לעתירה.

3.העותרים לא הגיבו להחלטה, ואילו מתגובת המשיבים מסתבר:

כי ביום 12.1.98 נשלח לעותר מס' 2 מכתב מלשכת מנהל האוכלוסין בתל-אביב, בו נתבקש העותר לפנות למשיב 1 ולהביא עמו את דרכונו, בהתחשב בכך שהוא שוהה בארץ למעלה משנה ללא רישיון כחוק; וכי כל עוד לא יצא מהארץ לא תטופל בקשתו.

העותר מס' 1 לא נענה לדרישה האמורה; ובהתאם לנוהלים שעל פיה נוהג המשיב במצב דברים כזה, לא טופלה בקשתו לאחמ"ש.

4.העתירה מכוונת להורות למשיבים לטפל בבקשתם של העותרים לאחמ"ש וליתן להם תשובה עניינית לבקשה. בקשתם של העותרים לא נותרה ללא תשובה; ומשהותנה הטיפול הענייני בבקשה במסירת דרכון ובעזיבת הארץ העותרים לא השיגו כנגד ההתנאה ואף לא פנו בעניין זה בעתירה לבג"ץ.

5.במצב הדברים שנוצר, דין העתירה להידחות מחוסר עילה מתאימה; ולעותרים שמורה הזכות לפנות לבית משפט זה בעתירה כנגד החלטת המשיב מס' 1, שלא לדון בבקשה כל עוד לא יתמלא התנאי שהוצג על ידו בתשובה שנשלחה לאליו. .

העתירה נדחית.